tag:blogger.com,1999:blog-6554835325275867429.post2723808827239999692..comments2023-06-22T02:39:44.684-07:00Comments on A-Z: זיכרון ואשמה, או מצב הרומןA-Zhttp://www.blogger.com/profile/16627288803415842462noreply@blogger.comBlogger7125tag:blogger.com,1999:blog-6554835325275867429.post-84728787756147830982015-10-12T02:07:54.964-07:002015-10-12T02:07:54.964-07:00דווקא חשבתי שאני אומר פה את המובן מאיליו.דווקא חשבתי שאני אומר פה את המובן מאיליו.גל ברזיליnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-6554835325275867429.post-58676294355387181722015-10-12T01:59:40.185-07:002015-10-12T01:59:40.185-07:00הוו.. מעניין מאוד! זה כבר דיון אחר, במחילה..אבל לל...הוו.. מעניין מאוד! זה כבר דיון אחר, במחילה..אבל ללא ספק הפלת פה פצצה, גל! לומר ש׳ כל מה שנעשה עד לתקופת המהפכה התעשייתית, ספק אם הוא אמנות במובן שאנו מתייחסים אליה כיום.׳ זו חת׳כת אמירה..A-Zhttps://www.blogger.com/profile/16627288803415842462noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-6554835325275867429.post-46807870090355444242015-10-12T01:48:16.414-07:002015-10-12T01:48:16.414-07:00כל מה שנעשה עד לתקופת המהפכה התעשייתית, ספק אם הוא...כל מה שנעשה עד לתקופת המהפכה התעשייתית, ספק אם הוא אמנות במובן שאנו מתייחסים אליה כיום. כיוון שאחד המבחנים העיקריים לשאלה- מהי אמנות במובן העכשוי, זה האם יש לדבר שימוש פונקציונאלי, או לא. גל ברזיליnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-6554835325275867429.post-19715815599965300002015-10-12T01:24:42.241-07:002015-10-12T01:24:42.241-07:00אני חושב שבכל מקרה, קיים סוג של ׳דיאלוג׳ בין הסופר...אני חושב שבכל מקרה, קיים סוג של ׳דיאלוג׳ בין הסופר והקורא.. קשה לי לדמיין מצב בו אדם כותב ללא ׳קורא פוטנציאלי׳ שהוא מדמיין.. בהקשר זה הגיוני שהוא ירצה ׳לאתגר׳ אותו, להתל בו או פשוט לנסות לתקשר איתו. הספרות היוונית העתיקה מתחילה כדיאלוג עם הקורא/צופה..A-Zhttps://www.blogger.com/profile/16627288803415842462noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-6554835325275867429.post-78117062958062910802015-10-10T04:56:23.055-07:002015-10-10T04:56:23.055-07:00מפני שאני חושב שזאת טעות ליוצר להתייחס בכלל לקהל כ...מפני שאני חושב שזאת טעות ליוצר להתייחס בכלל לקהל כלשהו<br />בזמן שהוא יוצר. זה שיקול ש'מלכלך' את היצירה באופן מובנה. <br />זה שיקול שיכול להיכנס רק אם אתה עובד על יצירה שהוזמנה מראש, מה שמאתגר כמובן את היוצר. שיווק צריך להיכנס לתמונה רק כאשר היצירה גמורה. אחד החוליים הגדולים של כלל האמנות, בתוכה כמובן גם הספרות, זה ערבוב שיקול הדעת של היוצר במערך הכלכלי והשיווקי שיאפשר הוצאה לאור של יצירתו. גל ברזיליnoreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-6554835325275867429.post-16781923978846764322015-10-09T03:15:40.401-07:002015-10-09T03:15:40.401-07:00יופי של רשימה
אם התלבטתי לגבי מקארתי, אז כבר לא.. ...יופי של רשימה<br />אם התלבטתי לגבי מקארתי, אז כבר לא.. הוא מסקרן אותי<br />ואגב, בתשובה לגל: למה לא לאתגר את הקורא המיומן, בעצם?meiravhttps://www.blogger.com/profile/10941987634240543052noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-6554835325275867429.post-31580202976157646522015-10-04T01:54:36.492-07:002015-10-04T01:54:36.492-07:00השאלה המרכזית ברשימה היא עד כמה 'נכון' ליו...השאלה המרכזית ברשימה היא עד כמה 'נכון' ליוצר לאתגר את קוראיו, תוך כדי שמירה על חירות אמנותית מוחלטת. זו לולינות שקל ליפול בה ולהתרסק. האם נכון ליוצר בכלל להכניס בשיקוליו את קהלו?<br />או להיוותר בד' אמותיו ולהתעלם כליל מכל גורם זר ביצירתו.גל ברזיליnoreply@blogger.com