tag:blogger.com,1999:blog-6554835325275867429.post7199650925353602222..comments2023-06-22T02:39:44.684-07:00Comments on A-Z: In absentiaA-Zhttp://www.blogger.com/profile/16627288803415842462noreply@blogger.comBlogger4125tag:blogger.com,1999:blog-6554835325275867429.post-77283534190996027032012-04-10T02:38:24.407-07:002012-04-10T02:38:24.407-07:00תודה למגיבים.
שרית וגל, אני חושב שנתפסתם לעניין המ...תודה למגיבים.<br />שרית וגל, אני חושב שנתפסתם לעניין המספר יודע-הכל, שהזכרתי בסיום הפוסט. אני ביקשתי להדגיש דווקא את עניין הכוללניות שברומן (תיאור מהלך החיים השלם בספר, מה שנותן מימד של אפוס לחיי הגיבור אך למעשה מגמד אותם לכדי מבנה נראטיבי סגור, מה שהציק לי בזמן הקריאה..)<br />תודה גם למירב. לצערי, בניגוד לקוראים רבים, לא מצאתי עניין רב או ייחוד בספר..A-Zhttps://www.blogger.com/profile/16627288803415842462noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-6554835325275867429.post-91386905571093597112012-04-09T12:25:58.446-07:002012-04-09T12:25:58.446-07:00קשה לי להסכים עם העובדה שיש משהו ברומן הזעיר והפשו...קשה לי להסכים עם העובדה שיש משהו ברומן הזעיר והפשוט (ולא ממש פשטני) משהו מימי הביניים ובטח שלא תחיית הרנסנס.... בזמנו גם אני כתבתי עליו משהו, ולי דווקא הוא הזכיר רומן טוב מהמאה ה-19..... אבל לפחות שנינו מסכימים שהוא מזכיר משהו מן העבר. ואתה צודק. בהזכרות הזאת של ימי הביניים יש משהו אפל וחשוך, ואילו אני ראיתי בזה משהו מהמאה קודמת דווקא בשל העובדה שסטונר בוחר להתנגד בדרכו הפאסיבית לדטרמיניזם הפטריארכלי ולפנות דווקא לאחד ממקצועות הרוח הבולטים במאה זאת. <br />לא הזכרת את "נפילתו" של סטונר, נפילה שדווקא מחזירה אותו למסלול פאטליסטי ועל תהליך גסיסתו. יש שתי תקופות בחייו של סטונר שמפורטות יותר משאר תקופותיו: תחילת הספר, חייו כצעיר והחיים באוניברסיטה וסופו של הספר תהליך גסיסתו. לדעתי, סופו של הספר מטלטל מאוד.אני אהבתי מאוד את הספר והוא ניל עליי קסםmeiravhttps://www.blogger.com/profile/10941987634240543052noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-6554835325275867429.post-16603463691663193532012-04-09T08:20:45.735-07:002012-04-09T08:20:45.735-07:00ומי עוד יכול לספר חיים כאלו, מלבד המספר היודע כל, ...ומי עוד יכול לספר חיים כאלו, מלבד המספר היודע כל, לו סטונר היה המספר, לא היו חייו כפי שהם... אני מסכים עם שרית. אבל אינני חושב שקיימים היום בעולמנו סטונרים כאלו ואם קיימים ודאי אין מי שיספר עליהם.. ואולי העובדה שהספר פורסם לראשטנה ב1965 ונעלם ממש כמו גיבורו מעידה על כך.. תחייתו מחדש אינה רנסנס, אלא אכן מצבה...גיא אָדָּרִיhttps://www.blogger.com/profile/16297733135405629499noreply@blogger.comtag:blogger.com,1999:blog-6554835325275867429.post-31411232048193088852012-04-09T07:18:31.114-07:002012-04-09T07:18:31.114-07:00אבל אתה יודע אטלס אי אפשר היה לכתוב את הספר הזה אח...אבל אתה יודע אטלס אי אפשר היה לכתוב את הספר הזה אחרת ממספר כל יודע, אני כן חושבת שישנם אנשים החיים את חייהם כ"סטונרים" מן כאלה, אבל הם אינם יכולים להעיד ולספר זאת, כי משהו מתוך שליחות החיים הזאת תפגם עם הנסיון להעיד על עצמך, ולכן הספר הזה היה חייב להיות מסופר ע"י המספר הכל יודע, האמינות וההזדהות בזכות דרך הכתיבה הזאת, היא רבה מאוד. כך נדמה היה לי לפחות.שרית שמיר - שיריםhttps://www.blogger.com/profile/10720180679083378294noreply@blogger.com