על חצי התאווה

נתקלתי באלן בנט לראשונה (בספר שלו, לא בסופר עצמו..) בסניף צומת ספרים שבדיזינגוף סנטר. 


היה זה ערב חורף גשום בשנת 2009 ובדרך חזרה מעוד יום משעמם במשרד עברתי בחנות הספרים רחבת הידים, בחיפוש תמידי אחר ספר מעניין בהיצע הרב אך משעמם לרוב של ספרים באנגלית.


אותו ערב העליתי בחכתי אומניבוס של ספרי ג'ראלד דארל, המכיל את כל ספרי טרילוגיית קורפו של הסופר הנפלא, שקראתי בשקיקה בשנות נעוריי המוקדמות.


לפני צאתי מחנות הספרים נתקלתי בכרך קטן, The Uncommon Reader שמו, מאת סופר בריטי בשם אלן בנט (הספר ראה אור בעברית תחת השם, הקוראת המלכותית, בהוצאת ידיעות ספרים).


בנט עשה את שמו בעיקר בזכות כתיבת מחזות ותסריטים (טירופו של המלך ג'ורג', למשל, What What). סיפורים קצרים ונובלות הם לא הפורטה שלו, אבל אני בחרתי להתחבר אליו דווקא מכיוון זה..

הקוראת המלכותית עוקב אחר הרגלי הקריאה המיוחדים של הגברת הראשונה של ממלכת בריטניה, הלוא היא אליזבת המלכה, שמגלה בגיל מאוחר יחסית את חדוות הקריאה ומרגע זה הופכת בליעת ספרים לחלק גדול יותר ויותר בחייה, עד שהיא מאיימת להשתלט כליל על חובותיה הציבוריות כמלכה.


ספרו החינני של בנט מייד עשה את דרכו לליבי וזכור לי שקראתי בו בשקיקה באוטובוס חזרה הביתה, כשטיפות הגשם מתדפקות על גג הרכב הנע וחלונותיו מתכסים באדים.


כמובן שסיימתי לקרוא את הספר עוד באותו הערב (מה גם שאורכו כ120 עמודים בלבד..)

***

לפני חודשיים ראה אור ספרון קטן נוסף מאת אלן בנט בשם Smut: Two  Unseemly Stories, שכולל שני סיפורים קצרים-ארוכים, או שתי נובלות קצרות.

נתקלתי בספרון כמה פעמים בשיטוטי באינטרנט (מאז בואו של בייבי אטלס לעולם, יש לי פחות זמן לשוטט בחנויות הספרים ואני מוצא את עצמי מזמין ספרים באינטרנט לעיתים תכופות יותר ויותר..) עד שנפלה ההחלטה (וגם מחירו של הפאונד-שטרלינג הבריטי..) והזמנתי עותק חתום של הספר הישר מלונדון, מחנות ספרים חביבה בשכונת פרימרוז היל שבמרכז לונדון, בין ריג'נט פארק וקמדן טאון (אלן בנט עצמו, מסתבר, גר בשכונת קמדן מזה שנים רבות.)

***

אני חייב להודות.. ציפיתי להרבה יותר מSmut.. אם בגלל השם המזמין והשובב; אם בגלל תת הכותרת: שני סיפורים בלתי הולמים; ואם פשוט בגלל שכ"כ נהניתי לקרוא את הקוראת המלכותי.

כצפוי, סיימתי את הספרון די מהר (בכל זאת, בספר 174 עמודים בלבד), ועל אף שנהניתי מסגנון כתיבתו הייחודי (והבריטי למהדרין) של מר בנט, הותירו אותי עלילות הסיפורים הקצרים המעטרות את Smut כשחצי תאוותי בידי.

מה בכל זאת היה שם?

הסיפור הראשון, The Greening of Mrs Donaldson (אני מציע: התעוררותה של גברת דונלדסון), כשמו כן הוא, עוקב אחר תהליך של שינוי בחייה של אישה בגיל המעבר, שמותו של בעלה מתחיל שרשרת של אירועים שמובילים אותה, בסופו של דבר, אל מיטתם של דייריה בני העשרים.

הנה אלן בנט מקריא קטע מַפְתֵּחַ מתוך הסיפור:



בסיפור השני, The Shielding of Mrs Forbes (אני מציע: מגּוֹנֵנים על גברת פורבס), גרהאם, בחור צעיר ומושך, מתחתן עם בטי, אישה מבוגרת יותר, למורת רוחו של אימו, גברת פורבס. נטיותיו המיניות של גרהאם, שאיננו מסתפק באשתו, מניעות את העלילה לכיוון של קומדיה של טעויות שלא מתבייש גם להתייחס למשפט המפורסם של ל.נ.טולסטוי ("כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו. אך המשפחות האומללות - אומללות הן כל אחת על פי דרכה".)

הנה מר בנט מקריא את השורות הראשונות של הסיפור:

***

כאמור לעיל, הקריאה בשני הסיפורים של מר בנט השאירה אותי עם טעם של עוד וגעגועים עזים ללונדון.. אני מקווה שספרון נוסף של בנט, The Lady In The Van, שבכוונתי להזמין בקרוב, ירווה צימאון זה, ולו במעט..