אך יותר מכל רצה לכתוב משהו, דבר מה, שיר או קטע בפרוזה, לא משנה מה. קטע קצר, כמה שורות, לא יותר, שיאמר בו את כל מה שאי פעם רצה לומר. ואת כל מה שיכול להיאמר בכלל. ולאו דווקא על ידיו, הרי יש עוד נפשות תוהות בעולם מלבדיו. משאלת לב שנדונה לטמיון עוד לפני שהועלתה על הכתב. ובאמת נשתכחה מליבו די מהר, כלעומת שהופיעה במחשבתו, כמו חיזיון תעתועים.
יום שני, 23 בינואר 2012
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אבל כתבת את הכמיהה הזו באופן הפלא ביותר שאפשר
השבמחקבהיר פיוטי
ועכשיו עוד אחד
כל כל מוכר..מקסים!!!
השבמחק