אי קטן וקולות רבים לו

נתקלתי לאחרונה, בספר שקראתי, בנתון מעניין: מסתבר שבאיסלנד רואים אור בכל שנה לא פחות מ1000 ספרים חדשים.

אינני יודע עד כמה הנתון הזה מבוסס, אך הוא בהחלט מעלה תהיות לגבי רבגוניותם של דיירי האי קטן (למעשה, שטחה של איסלנד גדול פי חמש 
משטחה של מדינת ישראל, אולם חיים בה - בינות לנופים פראיים של טונדרות ארקטיות, הרי געש, קרחוני ענק וגייזרים מתפרצים - כ320,000 תושבים בלבד..)


מידי כמה שנים, זוכה האי הקטן לכותרות ואיזכורים בעיתוני העולם בכלל, ובמדורי התרבות בפרט.

הספרות האיסלנדית רק מתחילה לפרוץ לתודעה העולמית. השנה היה זה  Rosa candida מאת הסופרת האיסלנדית Audur Ava Ólafsdóttir (אני לא מתכוון אפילו לנסות לתרגם את שמו..) שזכה להצלחה רבה וביקורות טובות בצרפת ובאנגליה (“Literary discovery of the year” הכריז העיתון Le Parisien; באנגלית ראה הספר אור תחת השם The Greenhouse.)


במה עוסק Rosa Candida?

Thórir (עוד שם בלתי אפשרי לתרגום), הוא בחור צעיר שירש את אהבת הפרחים, והוורדים בעיקר, מאימו, שנפטרה בדמי ימיה. בגיל 22 הוא עוזב את בית אביו שבאיסלנד, את אחיו התאום הסובל מפיגור שכלי, ואת ביתו הקטנה, Flora Sol (פרי של סטוץ קצרצר בחממה של אימו) ונוסע לארץ זרה, כדי לשמש כגנן במנזר עתיק בו אחד מגני הוורדים היפים בעולם.

במהלך השהות במנזר מתיידד Arnljótur עם האח תומאס, עימו הוא מקיים דיונים ומתחבט בינו לבין עצמו בשאלות אקזיסטנציאליסטיות. תוך כדי העבודה בגינת הוורדים של המנזר (סוג של ,) Arnljótur לומד להשלים עם עובדת אבהותו ותוך כדי שהוא מתקרב לאשתו וביתם המשותפת, מתקרב גם אל עצמו (אמירתו המפורסמת של וולטר, כי על כל אדם 'לטפח את גנו' עולה לא אחת על הדעת בעת קריאת הרומן.)

***

עד שנזכה לקרוא ספרים נוספים מאיסלנד הרחוקה, הנה קיצור תולדות המוזיקה האיסלנדית מאז שנות התשעים של המאה שעברה:


באמצע שנות התשעים, ערש עידן הMTV, היתה זו המוזיקאית המוכשרת ביורק שהסירה את לוט הערפל מן האי הצפוני, כשפרצה לתודעה המערבית עם אלבום הבכורה שלה, Debut ומיד אחר-כך עם אלבומה השני, Post. 


הנה  The Anchor Song, שחותם את אלבום הבכורה Debut, מבוצע בשפת אמה של ביורק.





קצת אחרי ביורק, הגיע תורה של להקת הפוסט-רוק סיגור רוס, שאלבומה הראשון, Von (תקווה) זכה להצלחה מרגע שיצא.

הנה השיר Vaka, שלקוח מתוך אלבומה השישי של הלהקה, Heima and Hvarf/Heim:





ואם אנחנו נותרים בצד המוזיקלי, הנה מוזיקאי שנתקלתי בו לראשונה בבלוג של פריק ויצא לי להאזין לו מספר רב של פעמים מאז.. מדובר במוזיקאי צעיר בשם אולפור ארנלדס (Ólafur Arnalds).

הנה, התרשמו בעצמכם ממנו:






והנה יצירה ששרה אחותו, אולוף ארנולדס:




כמה רבדים יש ביצירה הזו.. מוזיקת אם קלטית; אליוט סמית; קולות אפריקאיים; מה לא.. (ותודה לבלוג המופלא, יצירת מופת איסלנדית, שם נתקלתי באולוף.)



לסיום, עוד מוזיקאי איסלנדי בו נתקלתי לאחרונה באתר המוזיקה המצוין Blip.fm, אולפור דלדיירן. הנה שיר שלו בשם Telharmonium  שמזקק, לטעמי, את צלילי האי המוזר הזה.