מקומות טעונים

בעולם שהולך ונעשה עירוני יותר ויותר, הטבע מפנה את מקומו למבנים מעשה ידי אדם אשר, בתורם, נטענים במשקל היסטורי משמעותי. זו קביעה שבמחוזותינו, ממרום שישים ומשהו שנות קיימה של מדינתנו, קשה לנו אולי לתפוס, עד כדי כך נדמה שההיסטוריה פסחה על מחוזותינו.

ספר חדש, בשם "מלכודת הזאבים" (Le Piège des Loups) שראה אור בצרפת, עוקב אחר כ175 מבנים בהם התנחל הגסטפו הנאצי בעת הכיבוש הגרמני בצרפת, בין השנים 1940-1945. הסופרת והעיתונאית דומיניק סיגו תיעדה בספרה את המקומות בהם שכנו במשך אותה תקופה מפקדות הגסטפו, בהן נקחרו ועונו יהודים, חברי מחתרת צרפתים ועוד ועוד אלמנטים שהמשטר הנאצי ראה בהם איום לקיומו. בין הכתובות, רח' בואסי מס' 21 בפאריס, בה שכנה לפני המלחמה גלריית אמנות מצליחה. במאי 1941 הקים הגסטפו במקום את המכון לחקר השאלה היהודית, משרד שהיה אחראי למחקר והפצת תעמולה אנטישמית בצרפת (אחת מהצלחותיו הגדולות של המכון היה בהפקתה של תערוכה בשם 'היהודי וצרפת' שמשכה למעלה ממיליון מבקרים.)
רח' בואסי מס' 21 עומד במרכז ספר נוסף שראה אור לאחרונה בצרפת, מאת העיתונאית אן סינקלייר. בכתובת זו שכנה כאמור הגלריה של סבה של הסופרת, סוחר האמנות היהודי המצליח, פול רוזנברג. ואולם, על אף שבכותרתו מתנוססת כתובת, הספר שלפנינו עוסק יותר בדמותו של פול ובחייו העשירים מאשר בגלריה שלו.

 

הספר עוסק בשלושה נושאים: יחסיו של פול עם אמנים גדולים בני תקופתו, ביניהם אנרי מאטיס, פבלו פיקאסו, פרנאן לז'ה ועוד - עימם ניהל קשרים עסקיים וקישרי ידידות עמוקים; תקופת הכיבוש הנאצי וגורלה של הגלריה של פול; וההיסטוריה של משפחתה של הסופרת.

לשני הנושאים הראשונים מקדישה הסופרת את חלקו הארי של ספרה: ראשית מתארת סינקלייר באריכות את תקופת הכיבוש הנאצי בפאריס, את החרמתה של גלריית האמנות של פול ברח' בואסי ע"י הנאצים בספטמבר 1940, אחרי שפול ברח עם משפחתו לארה"ב דרך פורטוגל. סינקלר דנה באריכות גם בגורלן של יצירות האמנות הרבות של סבה, שהוחרמו ע"י הנאצים ונשלחו רובן לגרמניה, או הועברו לידי סוחרי אמנות שווייצריים או צרפתים. על מנת להביא סימוכין לדבריה, סינקלר מביאה ציטוטים רבים ממחקריהם של היסטוריונים צרפתים של האמנות, מה שמעניק מימד אקדמי לספרה. 

 

הנושא השני בו עוסקת סינקלר הוא כאמור חברותו של סבה עם אמנים צרפתים בני תקופתו כמו אנרי מאטיס ופאבלו פיקאסו, אותם קידם מתוך אמונה אישית ביצירותיהם גם בתקופות בהן אמנותם לא התקבלה ע"י הציבור הצרפתי וקהל האספנים. גם פה סינקלר מביאה ציטוטים רבים ממכתביהם המשותפים, המעידים על האינטימיות ששררה בין פול והאמנים, אינטימיות המעידה על כך שיחסיהם היו אדוקים הרבה יותר מיחסי סוכן-לקוח (פיקאסו צייר כמה דיוקנאות של סבתא ואמה של סינקלייר).

לסיום קצת רכילות. פרט שאיננו מוזכר כלל בספר שהוזכר לעיל: אן סינקלייר נשואה לפוליטיקאי הצרפתי דומיניק סטראוס-קאהן, ראש קרן המטבע הבינלאומית, שנעצר בניו יורק במאי 2011 באשמת אונס חדרנית. אך זה כאמור כבר סיפור אחר..