אם קרא בספרים, הרי שקרא כדי למצוא את עצמו בין הדפים. ומכל הספרים שקרא, היו אהובים עליו במיוחד הספרים בהם קרא על קוראים אחרים, הקוראים בספריהם של אחרים. בתוך המבוך הזה יכל לבלות במשך שעות, לטעום טעמים זרים, להאזין לצלילים לא מוכרים, לשקוע בתמונות של ציירים עלומי שם.
שכן הקריאה הייתה עבורו תהליך של התמלאות והתרוקנות. כשקרא את השורות, נבלעו האותיות בתוך עיניו, נעו בין אישוניו עד שמצאו מפלט במקום חשוך, עמוק בתוך עצמו. כמו גאות ושפל, נעו גלי המלים אל תוך תוכו, מילאו את מערותיו הנסתרות ביותר, רק כדי לסגת במהרה, להותירו ככלי ריק, חלול.
הו, אטלס... זה אחד הקטעים היפים ביותר שקראתי בזמן האחרון. חודר לנשמה מתוך שנמזג מנשמתך לתוך כשרון הכתיבה שלך.
השבמחקכל כך יפה!
השבמחקכן, כמו שגל אמר.
עוד!
כל כך נוגע... אפילו שכתוב בגוף שלישי.. :)
השבמחקמצטרפת לדרישתם של גל ולי - עוד!!