על אף שראה אור לפני כחודש ימים בלבד, רומן ראשון (First Novel) מאת ניקולס רויל (Nicholas Royle) הספיק להכות גלים רבים ברחבי הממלכה המאוחדת (טוב נו, לפחות בחוגים האינטלקטואליים שאני עוקב אחריהם..) לפני שהגלים יכו במחוזותינו, הנה סקירה קצרה של רשמיי הקריאה מן הרומן המעניין הזה, פרי עטו של עבדיכם הנאמן.
ניקולס רויל הוא סופר אנגלי ומנחה סדנאות לכתיבה יוצרת, שבמהלכן סטודנטים חסרי ביטחון אמורים לפתח כלים שיסייעו בידיהם לפרסם יצירות פרי עטם (ההקבלה המתבקשת לטיפול תרפיוטי כמו באה מעצמה.. האין השניים אלא דוגמאות מובהקות של עיסוק זעיר-בורגני? תולדה של שיעמום כרוני או השתקפותו המכוערת, תופעת אין האונות?)
נניח לזה.. סדנאות הכתיבה היוצרת זכו כבר להתייחסות על מרקע הכסף בסרט אדפטיישן, שיתוף הפעולה הגאוני בין צ'רלי קאופמן וספייק ג'ונז, שעסק, בין השאר, בהשראה ובמחסום כתיבה. על אף שמו המתעתע, רומן ראשון הוא ספרו השביעי במספר של רויל, והוא ככל הנראה הרומן הראשון שעוסק בסדנאות כתיבה יוצרת כקטליזטור לעלילה.
ברומן שלפנינו שתי עלילות שמתקדמות במקביל, מתחרות זו בזו,
עד שהן משתלבות יחדיו, כמובן, לקראת סוף הרומן.
ממש כמו הסופר ניקולס רויל, הדמות הראשית ברומן ראשון, פול, הוא סופר ומנחה של קבוצת כתיבה יוצרת
באוניברסיטה במנצ'סטר. סיפור חייו נמסר בעצלתיים: הוא חי לבדו, איננו מנהל חיי
חברה סוערים במיוחד, אך דבר אחד מעסיק אותו במיוחד: כסופר שפרסם רומן אחד בלבד
(רומן שלא הצליח ונעלם כלעומת שהופיע..) הוא מפתח עיסוק אובססיבי ברומנים ראשונים
של סופרים (אנגליים בעיקר). הרבה ניים דרופינג יש פה, ואפשר בהחלט לקרוא חלקים ניכרים מרומן ראשון כמחווה לסופרים בריטים (באחרית הדבר שהוסיף רויל לספר הוא אף חולק כבוד רשמי לסופרים ששימשו לו לאורך השנים השארה לכתיבה..)
פול מנסה לחלוק את
העניין שיש לו ברומנים ראשונים עם תלמידיו, אך לאלו יש אג'נדות משלהם..
 |
| ניקולס רויל |
אחת מתלמידותיו, גרייס,
כותבת רומן משלה. במרכז הרומן של גרייס, אדם בשם ריי שבשנות השישים נעשה אלמן אחרי
שאשתו הביאה לעולם את בנם המשותף, ניקולס (שוב מוצא את דרכו שמו של הסופר לתוך הרומן..) ריי מחליט להשאיר את בנו להשגחת הוריו
והוא נוסע לזנזיבר לשרת בבסיס חיל האוויר של הRAF. אחרי זמן מה הוא עוזב את זנזיבר בעקבות תאונה
קטלנית שבמהלכה נהרג אחד מחבריו לשירות. הוא חוזר ללונדון ומחליט להיות משורר.
במשך השנים הבאות הוא מטפח קריירה צנועה כמשורר ובמקביל מנהל קשרים הומוסקסואליים
שגם גורמים להידבקותו באיידס ולמותו, אי שם בשנות התשעים של המאה העשרים, לא לפני
שהוא מתקרב מחדש לבנו ניקולס ומוריש לו ולאשתו, ליז, את דירתו בקמדן טאון.
הרומן של גרייס נמסר לסירוגין בתוך רומן ראשון, חוצה את הנראטיב המרכזי ולא ברור מה הקשר בינו לבין
העלילה המרכזית, חייו של פול, עד לנקודה מאוחרת למדי בעלילה, כאשר שני הנראטיבים
מתחברים והקורא זוכה לקתרזיס.
נחזור רגע לתחילת הרומן.. בעמודים הראשונים מתאר המספר של רויל בפרוטרוט, כיצד הוא מפרק מכשיר קינדל של אמזון אל גורמיו הראשוניים. המספר מתאר את חוויית הדקונסטרוקציה הזו כחוויה משחררת, אך עם הפורקן גם האכזבה: אין במכשיר הדיגיטלי נשמה. ניתן במידת מה להכיל את האמירה הזו גם על הרומן של רויל: כל החלקים מונחים היטב במקומם אך ההרגשה הכללית היא של עלילה שרוח החיים נלקחה ממנה ושהיא מתנהלת כמו במכניות, ללא רוח חיים.
כתיבתו של ניקולס רויל איננה אחידה לאורך הרומן והטון המורבידי שמלווה את רוב הנראטיב שנמסר ע"י פול איננו מקל על הקריאה ברומן. למרות זאת, העלילה המורכבת שרויל מצליח לטוות מסקרנת למדי ורק לקראת סוף הרומן מתברר לקורא שהרומן שמונח בין ידיו איננו אלא רומן מסתורין, בעוד שרוב הזמן היה וודאי סבור שרומן ראשון הוא עוד פמפלט אקזיסטנציאליסטי שעושה שימוש מתוחכם במגוון נראטיבים, ריאליסטיים יותר או
פחות.
על אף כל האמור פה למעלה, רומן ראשון הוא ספר מומלץ בהחלט לקריאה. הנראטיב שרויל העמיד פה הזכיר לי קצת
את ג'ונתן קו (מועדון האידיוטים) או את לי רורק (THE CANAL, עליו כתבתי פה.)
