מילון הקלישאות, גוסטב פלובר

חוץ ממרסל פרוסט, שהיה גאון על אף שהיה טרחן לא קטן, 

גוסטב פלובר הוא ככל הנראה אחד הסופרים הצרפתים 
המעניינים ביותר של המאה התשע-עשרה. בספריו הוא איתגר לא מעט מהנורמות שרווחו בחברה הצרפתית בת זמנו, חברה שהיתה בתקופת חייו בעיצומו של מעבר בין מלוכה למשטר רפובליקאי, דרך הקיסרות של נאפוליאון וחזרה למלוכה. 

על-אף שהיה קורא אובססיבי, פלובר פעם כתב: "איזה מלומד יכולתי להיות אילו הכרתי רק חמישה או שישה ספרים." למרות זאת הוא קרא למעלה מאלף וחמש-מאות ספרים במהלך כתיבת הרומן האחרון שלו, בובאר ופקושה. 

הוא השקיע בכתיבת הספר, ששקל להוסיף לו את תת-הכותרת, אנציקלופדיה של הטיפשות האנושית, חמש השנים אך מת לפני שסיים את כתיבתו. 

החיים קצרים מידי ופרוסט ארוך מידי, אמר פעם הסופר הצרפתי וזוכה פרס הנובל אנטול פראנס. אז לרווחת קוראי הבלוג הזה שזמנם קצוב, הבאתי כאן מבחר מושגים ממילון הקלישאות של פלובר, לראשונה בתרגום לעברית.

המילון פורסם ב-1911, כשלושים שנים לאחר מותו של פלובר, אולם ערכי המילון, כמה מאות במספר, נכתבו בעשור האחרון לחייו של פלובר, וככל הנראה היו אמורים להתפרסם כחלק מהרומן בובאר ופקושה, שהיה כאמור היצירה האחרונה שפלובר כתב.

פלובר משתעשע פה בליהטוט עם מבחר מהקלישאות שרווחו בחברה הצרפתית בת זמנו. במקום להתנגח בהן, הוא מאשר את כל הרעיונות השכיחים שרווחו בתקשורת הכתובה בימיו, ותוך-כדי-כך חושף את אווילותן.

קריאה נעימה!

אָבְּסִינְתְ: רעל מסוכן במיוחד: כוס אחת ואתה מת. עיתונאים שותים ממנו כשהם כותבים את המאמרים שלהם. הרג יותר חיילים צרפתים מהבדואים.

אֶגוֹאִיזְם: התלוננו על האגואיזם של אחרים אך אל תבחינו בזה שלכם.

אֲגַם: דאגו שתמיד תהיה אישה בקִרְבָתכם כשאתם צועדים על שפת האגם.

אוֹפְּטִימִיסְט: שווה-ערך לאידיוט.

אוֹרְיֶנְטָלִיסְט: אדם שטייל הרבה.

איטליה: חובה לבקר בה מייד אחרי החתונה. מאכזבת למדי, שכן איננה יפה כמו שאומרים.

איטלקים: כולם מוזיקאים. כולם בוגדניים.

אִימְפֶּרְיָאלִיסְטים: כולם אנשים הגונים, מנומסים, שלווים, מיוחסים.

אִינְקְוִיזִיצְיָה: מייחסים לה כמות מוגזמת של פשעים.

אֱלֹהִים: וולטר בעצמו אמר: ״אילו אלוהים לא היו קיים, צריך היה להמציאו.״

אַלְכּוֹהוֹל: מקור כל המחלות המודרניות. (ראה, אבסינט וטבאק.)

אָמָּנוּת: מובילה לאישפוז. לא מועילה לכלום, כי ניתן להחליפה בקלות במכונות שמביאות תוצאות טובות יותר. 

אמנים: כולם בדחנים. התמקדו באדישות שלהם. התפלאו שהם לבושים כמו כולם. מרוויחים סכומים הזויים, אך מבזבזים הכל ללא הבחנה. מוזמנים לארוחות-ערב במסעדות לעיתים קרובות. אישה אמנית איננה אלא יצאנית. אי-אפשר לכנות את מה שהם עושים עבודה.

אנגלים: כולם עשירים.

אֶצְבַּע: אצבע האל בוחשת בכל.

אִפּוּק: דבר בלתי-אפשרי.

אֲצֻלָּה: כולם בזים לה וכולם מקנאים בה.

ארכיטקטים: כולם אידיוטים. תמיד שוכחים להוסיף מדרגות לתכנון הבניין.

ארנב: ישן עם עינים פקוחות.

אשליות: עשו רושם שיש לכם אשליות רבות, אך התלוננו על-כך שכולן אבדו לכם.

אשֶׁר: כשמדברים על אדם מְאֻשָּׁר: ״הוא נולד עם כתר על הראש״. אף אחד לא יודע מה זה אומר, לא כל שכן בן שיחתך.

בּוּרְסָה: מד-חום לדעה הציבורית. 

בטהובן: הימנעו מלבטא את שמו ביטובן. צאו מגדרכם כשמנגנים את יצירותיו.

בטלן: כל הפריזאים בטלנים, על-אף שתשעה מכל עשרה פריזאים מגיעים מהפרובינציה. אף-אחד לא עובד בפריס.

בֵּיצָה: נקודת-מוצא לתאוריה פילוסופית על מוצאם של בעלי-החיים.

בִּירָה: אסורה לשתיה, גורמת לגודש בדרכי הנשימה.

בנקאים: כולם עשירים. ערבים, זאבים, טורפים.

בעלי-נכסים: בני האנוש נחלקים לשתי מעמדות: בעלי הנכסים והדיירים.

ברוקרים: כולם גנבים.

בריאות: יותר מידי בריאות גורמת למחלות. 

בְּרָכוֹת: תמיד כנות, נלהבות, לבביות, וכד׳.

גבינה: צטטו את האימרה של בריה סאווארן: ״קינוח ללא גבינה זה כמו אישה יפת-מראה שחסרה לה עין.״

גוף: אילו ידענו איך פועל גופנו, לא היינו מעזים לעשות תנועה אחת.

גִּזְרָה: גזרה יפה היא הפַּסְפּוֹרְט הבטוח ביותר.

גירושין: אילו נפוליאון לא היה מתגרש, הוא היה עדיין יושב על כס השלטון.

ג׳ירפה: מילה מנומסת כדי לא לקרוא לאישה נָאקָה.

ג׳נטלמן: כבר אין כאלה.

גנרל: תמיד מְכֻבָּד. לעיתים-קרובות חוֹרֵג מתפקידו, ומנסה לשמש כשגריר, יועץ מקומי או ראש ממשלה. 

גַּרְדּוֹם: הזדמנות לבטא כמה מילים רָהוּטות לפני המוות.

גֶּרִילָה: גורם יותר נזק לאויב מאשר צבא רגיל.

גרמניה: תמיד מלווה במילים: בלונדינית, חולמנית. אך איזה סדר צבאי יש להם!

דאגֵרוֹטִיפּ: יחליף את הציור (ראה צילום.)

דֶּגֶל הלאום: מראהו מפעים את הלב.

דִּיוָה: כל הזמרות מכונות דיוות. 

דִּילֶטַנְט: אדם עשיר, מנוי לאופרה.

דיפלומה: סימן להתמחות במדעים. לא מוכיחה כלום.

דיפלומטיה: קריירה יפה אך למודת קשיים ותעלומות. מתאימה רק לאצילים. מקצוע בעל חשיבות עלומה, אך גבוהה יותר ממסחר. דיפלומט יהיה תמיד חד ומתוחכם.

דִּמְיוֹן: תמיד בריא. מעורר חשד. אם אין לך דמיון, בוז לדמיונם של אחרים. כדי לכתוב רומנים, צריך רק קצת דימיון.

דִּקְדּוּק: למדו את ילדיכם מגיל צעיר שדקדוק הוא דבר פשוט וברור.

דקדקנים: כולם פֶּדַנְטים. 

דַּקָּה: איש איננו מבין כמה דקה היא ארוכה.

דרווין: זה שאמר שאנו צאצאי הקופים. 

דת: אחת מיסודות החברה. חיונית לבני המעמדות הנמוכים, אך לא יותר מידי. אימרו בלהט: ״דת אבותינו.״

הוצאות להורג: התלוננו על-כך שנשים נוכחות בהן.

הורים: תמיד מעצבנים. הסתירו את אלה מביניהם שאינם עשירים.

הִיסְטֶרְיָה: לבלבל עם נימפומניה. 

הכרת-תודה: אין צורך להביעה.

הלוויה: אמרו על המנוח: ״ולחשוב שסעדנו יחדיו רק לפני שמונה ימים!״ מכונה קבורה כשמדובר בגנרל, טמינה כשמדובר בפילוסוף. 

הפסקה (בהצגה): תמיד ארוכה מידי.

הריסות: מעוררות את הדימיון ומעניקות לנוף מימד פיוטי.

הַרְמוֹן: השוו בין תרנגול במחיצת תרנגולותיו וסולטן בהרמונו. חלומם של כל הסטודנטים.

הֶרְנְיָה: כולם סובלים ממנה בלי להיות מודעים לכך.

השגחה-עליונה: מה היינו עושים בלעדיה?

השכלה: לבוז לה כאילו היתה סימן לצַרות אֹפֶק.

הַשְׁעָרָה: לעיתים קרובות מסוכנת, תמיד נועזת.

התאבדות: סימן לפחדנות.

הִתְעַמְּלוּת: אי-אפשר להגזים בחשיבותה. מעייפת את הילדים.

הִתְעַנְּגוּת: מילה מְגֻנָּה.

ואלס: התנגדו לו בתוקף. ריקוד פתייני וטָמֵא שמתאים לנשים זקנות בלבד.

וַגְנֵר: למשמע שמו, הגיבו בגיחוך, והתלוצצו על מוזיקת העתיד. 

זייפנים: תמיד פועלים תחת האדמה.

זִמָּה: כל המילֹים המדעיות שמקורן ביוונית או בלטינית מכילות איזשהו רמז לזִמָּה.

זְמַן: נושא תמידי לשיחה. מקור אוניברסלי למחלות. תמיד להתאונן עליו.

זָקֵן: כשמדברים על הצפות, על סערות, וכולי., זקני העם אף-פעם לא זוכרים שנתקלו במקרה חָמוּר כזה.

זָקָן: סימן לכוח. זקן ארוך מידי גורם לנשירת השיער. מָגֵן על העניבה מפני כתמים. 

זְרוֹעַ: צריך זרוע מברזל כדי להגן על צרפת. 

חדשנות: תמיד מסוכנת.

חובות: דירשו מאחרים לבצע את חובותיהם, על מנת להשתחרר מהם. חובות יש לאחרים כלפינו, אך לא לנו כלפיהם.

חו״ל: התלהבות מכל מה שמגיע מחו״ל היא סימן לליברליות. סלידה מכל מה שאיננו צרפתי, סימן לפטריוטיות.

חוֹלֶה: כדי לשפר את הרגשתו של אדם חולה, התלוצצו על  פגיעותו והתייחסו בביטול לסבלו.

(ה)חוק: איש אינו יודע מה זה.

חיות: הו! אילו יכלו החיות לדבר! חלקן יותר חכמות מבני האדם. 

חינוך: עשו רושם שזכיתם לחינוך רב. בני המעמדות הנמוכים אינם זקוקים  לחינוך כדי להרוויח את לחמם.

חָלָב: ממִיס צדפות. מושך נחשים. מלבין את העור; נשות פריס רוחצות בחלב כל בוקר.

חליפת-מכתבים: ז׳אנר ספרותי שמיועד אך ורק לנשים.

חֹם: תמיד בלתי-נסבל. מוטב לא לשתות כשחם. 

חֲצוֹת: קצה גבול האושר וההנאות המהוגנות; כל מה שנעשה אחר-כך אינו מוּסָרִי.

חֶרֶב: הצרפתים רוצים שיגינו עליהם בעזרת החֶרֶב.

חַרְדָּל: חרדל טוב יש רק בדיז׳ון. מזיק לקיבה.

חֵרוּת: הו חֵרוּת! אילו פשעים מבצעים בשמך! כל אלו שביצענו-אנו היו הכרחיים. החֵרוּת איננה רישיון לעשות כל-דבר (אימרה של שמרנים.)

חֹרֶף: תמיד יוצא-דופן (ראה גם, קיץ.) בריא יותר משאר העונות.

חשבון: תמיד גבוה מידי.

חתול: יצור בוגדני. טיגריס מְבֻיָּת. גזרו להם את הציפורניים כדי שלא יחלו במחלת הוֶרְטִיגוֹ. 

טֶבַע: כמה שהטבע יפה! אמרו כל עת שאתם מבקרים בכפר.

טעם: כל מה שפשוט הוא בטעם טוב. אישה שמתנצלת על הופעתה הםשוטה היא אישה בעלת טעם טוב.

יהודי: בן-ישראל. כל היהודים סוחרים במשקפיים.

יונה: לאכול רק עם אפונים.

יוצא-מן-הכלל: אימרו שהוא מאשר את הכלל. אל תטרחו להסביר למה.

יין: נושא לשיחה בין האנשים. היין הטוב ביותר מגיע מבורדו, והרופאים ממליצים עליו בחום. ככל שהוא טבעי יותר, כן הוא גרוע יותר. 

ילדים: התייחסו אליהם בחמימות כשיש אנשים אחרים בסביבה.

ים: חסר גבולות. משקף את האינסוף. מעורר מחשבות גדולות. בחוף הים הצטיידו תמיד במשקפת. הביטו בים ואימרו: ״כמה מים! כמה מים!״

יפה: כל מה שטוב הוא גם יפה. ׳זה ממש יפה!׳ זה שיא ההערכה.

יָרֵחַ: משרה מלנכוליה. האם ייתכן שחיים עליו בני-אדם?

כְּאֵב: יש לו תמיד תוצאה חיובית. כאב אמיתי ניתן תמיד להכיל.

כָּבוֹד: כשמדברים על כבוד, השתמשו בציטוט: הכבוד הוא אי תלול וחסר גבולות; מרגע שעזבת אותו, לא תוכל לשוב עליו. דאגו תמיד לכבוד שלכם אך לא לזה של אחרים.

כּוּשִׁי: דברו כמו כושים אם אתם רוצים שזרים יבינו אתכם, לא משנה מאיפה באו. ניתן להשתמש בשפה זו גם בהודעות טלגרף.

כושים: מפליא שהרוק שלהם לָבָן ושהם מדברים צרפתית.

כושיות: חמות יותר מהלבנות (ראו גם, חומות ובלונדיניות.)

כירורגים: אכזרים: יש לכנותם קצבים. 

כיתת יורים: עדיפה על הגיליוטינה. מאושרים אלו שזכו לכבוד שכזה.

כלב: נוצר אך ורק כדי להציל את חיי בעליו. הכלב הוא חברו של האדם.

כפפות: משוות מראה מהוגן.

כמרים: צריך לסרס את כולם. שוכבים עם עוזרות-הבית שלהם ומביאים עימן ילדים שהם מכנים אחיינים. מילא, יש כמה טובים ביניהם.

כְּפָר: אנשי הכפר טובים מאנשי העיר: קנאו במזלם. בכפר הכל מותר; בגדים תחתונים, פארסות, וכיוצא בזה.

כרית: אסורה לשימוש, גורמת לגִּבֶּנֶת.

כֶּרֶס: אימרו בֶּטֶן כשיש נשים בסביבה.

כתב-חרטומים: שפתם העתיקה של המצרים. הומצאה ע״י הנזירים, כדי להסתיר את סודותיהם הנפשעים. מפליא שיש אנשים שמבינים אותם! אולי מדובר בכלל  בבדיחה?

כְּתִיבָה: כתב-יד יפה פותח דלתות רבות בחיים. בלתי-קריא: סימן לעיסוק במדעים. לדוגמא: מרשמים של רופאים.

כֻּתְנָה: שימושית בעיקר לאזניים.

לה-פונטן: התעקשו שמעולם לא קראתם את מעשיותיו. כנוהו בחורצ׳יק, כותב מעשיות נצחי. 

לורד: אנגלי עשיר.

לֶחֶם: איש אינו יודע אילו דברים נוראים שמים בתוכו.

לחשוב: עניין מכאיב; לעיתים קרובות הדברים שגורמים לנו לחשוב הם זניחים. 

לטינית: שפתו הטבעית של האדם. מקלקלת את הכתיבה. שימושית אך רק כדי לקרוא את הכיתובים על מזרקות ציבוריות. חישדו בציטוטים בלטינית: הם תמיד מסתירים משהו לא מהוגן.

מאסטרו: מילה באיטלקית שמשמעותה, פסנתרן.

מִדְבָּר: משם באים התמרים. 

מַדָּע: מעט מדע מרחיק מהדת והרבה משיב חזרה אליה.

מהגרים: מתפרנסים מלימוד שיעורי גיטרה ומהוֹנָאָה.

מודפס: האמינו לכל מה שמודפס. לראות את שימך מודפס! יש אנשים שמבצעים פשעים רק כדי שזה יקרה להם.

מוזיקאי: ייעודו של מוזיקאי אמיתי איננו להלחין מנגינות, או לנגן בכלי נגינה, אלא לבוז לוירטואוזים. 

מוזיקה: מעוררת מחשבות רבות. מעדנת את ההליכות. לדוגמא: הִמְנוֹן ה המרסֵיֶיז.

מונופול: התנגדו לו בכל תוקף.

מָחוֹךְ: מונע ילודה.

מחלת-ים: כדי לא לחלות בה, מספיק לחשוב על משהו אחר.

מטאפורות: יש יותר מידי מהן.

מטריאליזם: הקפידו להגות ולהדגיש כל הֲבָרָה באימה.

מילון: אמרו עליו: ״הוא שימושי רק לנִבְעָרים.״ להתשמש במילון בחרוזים? מֵבִישׁ!

מִיסְיוֹנֶרים: כולם נאכלים או נצלבים.

מְכִירָה: למכור ולקנות, זו מהות החיים.

מֶלוֹן: נושא חביב לשיחה סביב השולחן. האם זה יֶרֶק? האם זה פרי? האנגלים אוכלים אותו כקינוח, זה מעורר תהייה.

מלונות: טובים רק בשוויץ.

מלחמה: התנגדו לה בתקיפות.

מְלֻמָּדים: לעגו להם. כדי להיות מלומד, צריך רק זיכרון טוב ומעט עבודה.

ממציאים: כולם גומרים בבית-משוגעים. מישהו אחר מרוויח מהתגלית שלהם, זה לא פייר.

מנקות: כולן גרועות. אי-אפשר למצוא מנקה טובה!

מְסִירוּת: התלוננו על כך שהיא חסרה אצל אחרים. ״בעניין זה אנו נחותים מהכלבים!״

מִסְעָדָה: הקפידו להזמין מנות שלא הייתם אוכלים בבית. במקרה של מבוכה, הזמינו את המנות ששכניכם לשולחן הזמינו.

מַסְרֵק: גורם לנשירת שיער.

מְעָרות: מקום משכנם של הגנבים. תמיד מלאות בנחשים.

מפלצות: כבר לא נתקלים בהן.

מְקוֹרִי: גחכו על כל מה שמקורי, שנאו אותו, והשמידו אותו, אם יזדמן לכם.

מַקְיַאוֶולִי: כנוהו נָבַל, אפילו אם לא קראתם את כתביו.

מקרוני: אכלו אותו בידיים, כמו האיטלקים.

מַרְטִירים: כל הנוצרים הראשונים היו מַרְטִירים.

מִשְׁטָרָה: תמיד טועה.

מִשְׂרָד: תמיד עובר מאב לבן.

מַתָּנָה: ערכה לא קובע את מכירה, ומחירה לא קובע את ערכה. המתנה איננה חשובה, מה שחשוב זו הכוונה.

מִתְנַקֵּשׁ: תמיד פחדן, אפילו אם הוא עשוי ללא חטא ונועז. אָשֵׁם פחות ממֵצִית.

נאולוגיזם: סופה של השפה הצרפתית.

נוֹחוּת: המצאה של הזמנים המודרניים.

נחש: כולם ארסיים.

נֶכֶס: אחד מיסודות החברה. קדוש יותר מהדת.

נעורים: כמה שהם יפים! צטטו את השיר האיטלקי הבא, גם אם אינכם מבינים מילה ממנו: O Primavera! Gioventù dell'anno! O Gioventù! Primavera della vita! (הו, אביב! נעורי השנה! הו נעורים! אביב החיים!)

נער: תמיד פרחח. זה תמיד כך. התפלאו אם זה לא כך.

נערה: בטאו את המילה בזהירות. כל הנערות חיוורות, כחושות וזכות. מינעו מהן גישה לספרים, ביקורים במוזיאונים, בתיאטרון או בז׳רדן דה פלאנט, ליד כלובי הקופים.

(ה)נצרות: שיחררה את כל העבדים.

נְקֵבָה: השתמשו במילה אך-ורק כשאתם מדברים על חיות. בניגוד למין האנושי, בעולם החי הנקבות יפות פחות מהזכרים. לדוגמא: פסיון, תרנגול, אריה, וכד׳

נשיקה: אמרו לישוק, הגון יותר. גניבות מתוקות. נערה מנשקים על המצח, אמא על הלחי, לאישה יפה נושקים על ידה, לילד על צווארו, למאהבת על שפתיה.

סָגוּר: תמיד הרמטית.

(ה)סֵדֶר: אילו פשעים מבצעים בשמך! (ראה גם, חירות).

סִיּוּט: מגיע מהקיבה.

סִיפִילִיס: כולם, פחות או יותר, חולים בסיפיליס. 

סטודנט: כולם לובשים ברט אדום, מכנסי פרשים, מעשנים מקטרת ברחוב ולא לומדים.

סלבריטאים: התעניינו בכל-פרט קטן מחייהם, כדי להטיל בהם דופי.

סֵפֶר: לא משנה מאיזה סוג, תמיד ארוך מידי.

סִפְרוּת: עיסוק של בטלנים.

סנונית: כנו אותן מבשרות בוא האביב. מאחר ואיש אינו יודע מאין הן באות, אימרו שהן מגיעות ״מחופים רחוקים״ (פואטי.)

עֻבָּר: כל איבר אָנָטוֹמִי שמשומר בכּהַל.

עברית: כל מה שאיננו מבינים.

עִדָּן (המהפיכות): תמיד נפתח מחדש כי כל ממשלה חדשה מבטיחה להביא לסיומו.

עיטור (של לגיון הכבוד): התבדחו עליו אך גם חימדו אותו לעצמכם. אם קיבלתם  אותו אמרו שלא ביקשתם אותו.

עיתונים: משחיתים את דעת הציבור. נושא לויכוח. כיתבו לעיתונאים כדי לספק להם רעיונות. התרגזו כשתראו שם זהה לשלכם.

עלה גפן: סמל לאונות מינית באמנות הפיסול.

עלי דפנה: מונעים שינה.

עניים: העזרה להם מכפרת על כל החטאים.

עָצָבים: אמרו שאלו העָצָבים כל פעם שאינכם מזהים את מקור המחלה; הסבר שישביע את דעת המאזין. 

עֲצִירוּת: כל אנשי העט סובלים מעצירות. משפיעה על הנטייה הפוליטית.

עקרונות: בלתי ניתנים לערעור; אי אפשר לדעת מה טיבם, או מה מספרם; ולמרות זאת, הם קדושים.

פּוֹעֵל: תמיד הגון, בתנאי שאיננו משתתף בהפגנות.

פושע: תמיד נועז.

פחד: נותן לך כנפיים.

פטריות: לקנות אך ורק בשוק.

פיהוק: יש לומר: ״סלח לי, אתה לא משעמם אותי, זו הקיבה שלי.״

פילים: בעלי זיכרון יוצא מן הכלל, אוהבים מאוד את אור השמש.

פירמידה: מֵיזָם מְיֻתָּר.

פָּנִים: רְאִי הנֶפֶשׁ. הרי שיש אנשים שנפשם מכוערת מאוד.

פסי-רכבת: אילו היו לנפוליאון, הוא היה בלתי-מנוצח. שבחו את המצאתם ואימרו: ״כן אדוני, אני בעצמי הייתי הבוקר ב-X...; עליתי על הרכבת בשעה X...; נפגשתי שם עם מאן דהוא, וכיוצא-בזה., ובשעה x שבתי חזרה!״ 

פסנתר: חובה בכל סלון.

פְּעִילוּת: מגינה מכל המחלות: תמיד מומלץ לעשותה. 

פריס: הזונה הגדולה. גן עדן לנשים, גיהנום לסוסים.

פניקס: שם טוב לחברת-ביטוח נגד שריפות.

צבא: מגן על החברה.

צדק: לעולם אל תדאגו לו.

ציפור: יחלו להיות ציפור, ואימרו בלחש:  ״כנפיים! כנפיים!״ מעיד על נֶפֶשׁ פיוטית.

צילום: יחליף את הציור (ראה דאגֵרוֹטִיפּ.)

צמחים: מרפאים את חלק הגוף האנושי לו הם דומים.

צנזורה: שימושית, יש לומר.

צעידה: צעידה אחרי הארוחה מאיצה את העִכּוּל.

קוֹלוֹנְיות: דברו עליהן בעֶצֶב.

קונצרט: תחביב ראוי.

קור: בריא יותר מהחום.

קוראן: ספרו של מוחמד, עוסק אך ורק בנשים.  

קיבה: מָקוֹר כל המחלות.

קידמה: תמיד לא מובנת וחפוזה מדי.

קיץ: תמיד יוצא-דופן (ראה גם, חורף.)

קלרינט: הנגינה בו גורמת לעיוורון. לראיה: כל העיוורים מנגנים בקלרינט.

קפה: מְעוֹרֵר. איכותי רק אם הגיע מלה-הברה שבדרום צרפת. בארוחה רשמית יש לשתות בעמידה. בעדיפות ללא סוכר, עושה רושם שחיית במזרח. 

קרב: תמיד עקוב מדם. בקרב יש תמיד שני מנצחים: המביס והמוּבָס. 

קָשֶׁה (שם תואר): תמיד ״כמו אֶבֶן.״

קשירה (בשלשלאות): קושרים בשלשלאות כלבים ותשוקות אסורות.

קתוליות: השפיעה לטובה על האמנויות.

רוֹבֶה: כדאי להחזיק רובה בכפר.

רווקים: כולם אגואיסטים ונהנתנים. צריך לאסור את כולם. צפויה להם  זיקנה אומללה.

רומנים: משחיתים את ההמונים. פחות מוסריים כשהם מתפרסמים כסדרות בעיתונים, מאשר בכריכה. גלו סוֹבְלָנוּת רק לרומנים היסטוריים, כי הם מלמדים היסטוריה. ישנם רומנים שנכתבים באִזְמֵל, אחרים במחט.

רופאי-שינים: כולם שקרנים. משתמשים בצבת. קל להתבלבל בינם ובין האורטופדים. מתיימרים להיות כירורגים כפי שהאופטיקאים מתיימרים להיות  מהנדסים. 

רפואה: התייחסו אליה בביטול כשאתם בריאים.

רפובליקנים: לא כל הרפובליקנים גנבים, אך כל הגנבים רפובליקנים.

שאטובריאן: מֻכָּר בעיקר בזכות הסטייק שנושא את שמו.

שאלה: לשאול זה להשיב. 

שאפתן: בפרובינציה, כל אדם שמרבה לדבר על עצמו. ״אינני שאפתן!״ משמע אגואיסט או חסר ביטחון.

שוטים: כל מי שלא חושב כמוך.

שח-מט: סמל לטקטיקה צבאית. כל המצביאים הגדולים הצטיינו במשחק. רציני מידי בתור משחק, אך בָּטֵל בתור מדע.

שיחה: הימנעו מלדבר על דת או פוליטיקה.

שִׁיטָה: לא מועילה בכלום.

שִׁירָה: לא שימושית בעליל: יצאה מהאופנה.

שירות: להחטיף לילדים על הראש; להכות חיות; לנזוף בעוזרת או במנקה; להעניש עבריינים - זה לעשות להם שירות טוב.

שמפניה: נשתית בכל ארוחה חגיגית. עשו רושם שאינכם סובלים אותה, כי ״זה לא יין.״  מעוררת התלהבות בקרב בני המעמדות הנמוכים. ברוסיה שותים יותר שמפניה מבצרפת. בזכות השמפניה נפוצו רעיונות צרפתים ברחבי אירופה. בתקופת העוצרות, לא עשו דבר חוץ מלשתות שמפניה. אך אל תאמרו ״שתינו שמפניה.״ אמרו ״לגמנו״ שמפניה. 

שַׁמְרָן: פוליטיקאי שמן. ״שמרן מוגבל! - כן אדוני, הגבולות שומרים עלינו.״

שֵׁנָה: שֵׁנָה מְרֻבֶּה מְעַבָּה את הדם. 

שעון: טוב רק אם יוצר בז׳נבה. בסיפורי אגדות, כשדמות שולפת שעון הוא תמיד מתגלה כבָּצָל: בדיחה מוצלחת ״האם השעון שלך מדויק? - הוא מכוון את השמש.״ 

שָׂפָם: משווה לבעליו מראה צבאי.

שריפה: מחזה שאסור להחמיץ.

שרירים: תמיד מברזל.

תַּאֲוָה: מילה בה משתמשים הכמרים, כדי לתאר את תאוות הבשרים. 

תֵּבֵל: אמרו ארבע קצוות תבל, על אף שכדור הארץ עגול.

תנ״ך: הספר העתיק בעולם.

תקופה (שלנו): בקרו אותה בתוקף. התלוננו על כך שאיננה פואטית. כנו אותה תקופת מעבר, דקדנטית.

תקציב: אף-פעם לא מאוזן.

תרנגול: אדם רזה תמיד יאמר שתרנגול שמן לא יכול להיות טוב.

תזמורת: ראי פני החברה: כל-אחד מבצע את תפקידו ומעל לכולם יש מנצח אחד.