יום חמישי, 19 בנובמבר 2009

Die Familie Über Ales

על הבלוג להתוודות.

מזה חודשיים או יותר לא קראתי ספר, ואותיות של דיו לא באו נגד עיני, אלא אולי מעל דפיו של מגזין כזה או אחר, וכל שעה פנויה הוקדשה לאחד, דקסטר מורגן, חוקר משטרתי ורוצח סדרתי, אב טרי ואיש משפחה למופת, החי במיאמי הרחוקה.

דקסטר מורגן (שוכן הים הישר, בלטינית) מגלם באחת פנטזיה וסיוט אמריקאי.

מחד הוא השכן החביב, החבר המושלם הלוקח לחיקו משפחה הרוסה.

מאידך, דקסטר הוא רוצח סדרתי... אך באמריקה כמו באמריקה, המשפחה מעל הכול.

למרות שהסדרה עוסקת בעיקרה בלבטיו ורחשי ליבו של רוצח סדרתי הפועל על פי 'קוד' עלום שניתן לו בידי אביו המאמץ, הארי מורגן, דווקא המשפחה משחקת תפקיד מרכזי ב"דקסטר", וביתר שאת המשפחה מהפרברים, הפרוטוטיפ של האמריקאיות קומ-איל-פו.

אולם ב"דקסטר" המשפחה תמיד ניצבת בסימן שאלה גדול.

מחד, מוצגת משפחתו (הלא-ביולוגית) ההולכת ונעלמת של דקסטר כמודל שכמעט אינו ניתן לערעור (האם שנפטרה מסרטן; האב שהתאבד לאחר שהבין שיצר מפלצת מדקסטר, הבן המאומץ שלקח לחיקו בתקווה להצילו; האחות האבודה/אובדנית דברה).

הפתרון לכל הבלבול הגניאולוגי הזה מגיע, כאמור, במשפחתו החדשה של דקסטר, גם היא 'משפחה מאומצת' שדקסטר לוקח לחיקו, באקט מובהק של ניסיון לתיקון: בת זוגתו, ריטה [הפנינה הלבנה; קרוס-אובר אמריקאי בין האם תרזה למריה הקדושה], ושני ילדיה, הבת אסטור (הנץ, ציפור הטרף, הסכנה הגלומה), וקודי (הבן המושלם, העוזר, רמז לבאות?). אליהם מצטרף בעונה הרביעית גם התינוק האריסון (בנו של הארי, שבמקרה הוא גם אביו המאמץ של דקסטר).

The Father, The Son & The Holy Spirit

למרות כל האמור לעיל, דקסטר אינו שואב את רוב כוחו מן האהבה שמצא בריטה, או במשפחתו החדשה, אלא דווקא מדמותו של אביו המאמץ, הארי, שעומד לצידו של בנו הזקוק להכוונה.

האב המת, נוכח/נפקד לכל אורך ארבעת עונות הסדרה, נמצא לצידו של בנו בגוף וברוח, מכוון את בנו בכל צעד ושעל שזה עושה, ובנו מקפיד להתייעץ עימו בכל החלטה שהוא מחליט.

לכאורה, שתי המשפחות מוצגות כמודל אידיאלי, אולם מתחת לפני השטח מוסד המשפחה מתואר כשברירי ולא יציב: במהלך עונות הסדרה (כארבעה במספר עד כה), מגלה דקסטר שאביו המאמץ, הארי, השוטר/חוקר הקשוח, ניהל רומן עם אימו הביולוגית, לארה מוסר, נרקומנית ששיתפה פעולה עם המשטרה, לפני שנרצחה בברוטליות לנגד עיניו של הבן העולל, משקע שממשיך להעיק על דקסטר גם בחייו הבוגרים, ושמהווה בוודאי אחד הגורמים העיקריים ל'הפיכתו' לרוצח סדרתי בעצמו.

כל זאת ועוד, במהלך העונה הראשונה מתגלה לצופים שאל המשוואה המשפחתית הגם-ככה-לא-יציבה הזו עתיד להתווסף משתנה נוסף בדמות אחיו הביולוגי של דקסטר, שהפך גם הוא לרוצח סדרתי במרוצת חייו, מחסל את אביו הביולוגי של דקסטר, דקה לפני שזה מגלה את דבר קיומו (לא לפני שניהל רומן עם אחותו הלא-ביולוגית של דקסטר, דברה, בטוויסט גרוטסקי על יחסי גילוי עריות).

ואם כל זה לא מספיק, דקסטר, המשוחק ע" מייקל סי הול, נשוי במציאות לג'ניפר קרפנטר, הלוא היא דברה, אחותו הלא-ביולוגית של דקסטר בסדרה.

מילה טובה לסיום

לחובת מפיקי הסדרה, המבוססת על הרומן "דקסטר חולם חלומות אפלים" מאת, והתסריטאי שהעביר את דקסטר למסך הקטן, ג'יימס מאנוס ג'וניור, יש לומר שדמותו של דקסטר פלקטית למדי וכמעט שאיננה מתפתחת לאורך כל ארבעת עונות הסדרה. אמנם עוברים דברים רבים על האנטי-גיבור המושלם הזה (הוא מגלה את זהות אימו הביולוגית; רוצח את אחיו הביולוגי, שהפך גם הוא לרוצח סדרתי, ומביא ילדים לעולם על אף שאביו ניבא שבנו המאומץ יחיה לעד לבדו) אך למרות כל אלו דקסטר נותר דקסטר, אדם לבדו, The Dark Passenger.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה