יום שני, 23 בינואר 2012

אך יותר מכל


אך יותר מכל רצה לכתוב משהו, דבר מה, שיר או קטע בפרוזה, לא משנה מה. קטע קצר, כמה שורות, לא יותר, שיאמר בו את כל מה שאי פעם רצה לומר. ואת כל מה שיכול להיאמר בכלל. ולאו דווקא על ידיו, הרי יש עוד נפשות תוהות בעולם מלבדיו. משאלת לב שנדונה לטמיון עוד לפני שהועלתה על הכתב. ובאמת נשתכחה מליבו די מהר, כלעומת שהופיעה במחשבתו, כמו חיזיון תעתועים.


2 תגובות:

  1. אבל כתבת את הכמיהה הזו באופן הפלא ביותר שאפשר
    בהיר פיוטי
    ועכשיו עוד אחד

    השבמחק