כמה מחשבות על הגירה

1.1 ‏שעה שצה״ל העמיד יחידת צלפים על הגבעות הסמוכות לגדר ההפרדה בין מדינת ישראל ופלאנטת עזה, ועדה שמינה שר החינוך נפטלי בנט זיהתה ‏הזדמנות אסטרטגית: ‏רחבי העולם חיים היום כשישים מיליון איש עם זיקה כזו או אחרת למדינת ישראל. את חלקם ניתן לגייר, גורסים חברי הועדה.

2.1 בבריטניה מציינים השבוע יובל לנאומו של חבר מפלגת השמרנים, אנוך פאוול, שנשא ב-1968 את נאום "נהרות הדם", שבו הזהיר כי בהתירה הגירת-יתר, הממלכה המאוחדת "בונה לעצמה מדורת שריפת גופות" (דבריו קטעו קריירה שנראתה מבטיחה עד אז). 

2.2 חמש שנים אח״כ, ב-1973, פרסם הסופר הצרפתי ז'אן ראספאי את מחנה הקדושים, נובלה שתיארה כיצד אירופה נופלת בפני גלי הגירה מאסיביים ובלתי מבוקרים מתת היבשת ההודית. 

2.3 כניעה, הרומן האחרון של הסופר הצרפתי מישל וולבק מנציח במידה רבה את קו המחשבה הזה.

3.1 בקובץ המאמרים מוצא האחרים (The Origin of Others) שראה אור בסוף 2017, בוחנת הסופרת וזוכת פרס נובל לספרות טוני מוריסון, כיצד תרבות ההמונים, הספרות והשפה היומיומית ממדרים באופן סיסטמתי את השונה, את האחר ומקבעים את התפישה הרווחת לגביו כמטרד, מזיק, עול כלכלי וסכנה חברתית ותרבותית. 

4.1 הסופר הניגרי-אמריקאי טג׳ו קול בהרצאה שנשא בסופ״ש שעבר בברלין: ׳‏כל עוד הזר, השונה, האחר יוצג בתקשורת, בטלוויזיה ובקולנוע כיצור חסר רגישות, על גבול הלא האנושי, מטרד שניתן וכדאי להיפטר ממנו בקלות, ‏שיח הפחד והשנאה סביב שאלת המהגרים לא יאבד מתקיפותו.׳ 

4.2 ראו גם ׳רצח אקראי.׳

5.1 בראיון לעיתון הצרפתי לה-מונד, ההיסטוריון וארכיאולוג דומיניק גרסיה אומר: ׳במידה רבה, הנראטיב סביב מושג האומה והבנייתן של קהילות מדומיינות מנוגד לטבע האנושי לנוע ולנוד. גלי ההגירה ההמוניים שאנו עדים להם היום אינם ייחודיים לתקופתנו.׳

6.1 ׳כל בני-האדם מגלים במהלך חייהם שהאושר המושלם אינו בגדר האפשר: ואולם מעטים מהרהרים שגם ההפך נכון. אדם אינו יכול להיות אומלל בתכלית. מה שמונע את הגשמת שני המצבים הקיצוניים טבעו אחד: קיומנו האנושי סותר את האין סופיות. לעולם אין אנו יודעים מה צופן לנו העתיד - בשעת שפל יש בלבנו תקווה, ובעת אושר קיים גם החשש מפני המחר.׳

פרימו לוי, הזהו אדם