יום שישי, 30 בדצמבר 2011

ספרי השנה של אטלס

אירי, הולנדי ואמריקאי ממוצא ניגרי.. לא זו לא תחילתה של בדיחה - אלו ספרי השנה של אטלס! קראתי ספרים רבים השנה. רובם היו טובים. הספרים המוזכרים להלן אינם רק הטובים ביותר. הם אלו שהותירו משקע, שמצאו מקום מיוחד בזכרוני ושסביר מאוד, גם אם לא אחזור ואקרא בהם שוב בקרוב, שאשוב אהרהר בם ביני לבין עצמי גם בשנה האזרחית באה.


ספר השנה שלי: ג'וליוס וינסום מאת ג'רארד דונובן (אחוזת בית)
"ייחודו של הרומן הזה ביכולתו המקורית של דונובן לעורר בקוראיו אהדה כלפי גיבורו, ג'וליוס וינסום, שאף על פי שמעשיו הופכים עם הקריאה לבלתי נסבלים ממש כמו האקט שהוליד אותם, הוא נותר במשך כל העלילה ועד לסופה דמות אנושית שכאבה הוא כאב-כל-אדם, והתשובה הוא מעניק לה - התשובה היחידה שמתקבלת על הדעת.."


במקום השני: ריטואלים מאת סס נוטבום (כתר)
"איך אפשר להתמודד עם העבר, האישי והלאומי? העבר כמוהו כגוף שמונח כמו אבן שאין לה הופכין. אין לך מה לעשות אלא להתרגל לקיומו, אוֹרֵחַ לא רצוי שבא ללון בביתך לילה אחד ושנשאר לישון על הספה במשך כמה דורות."



ובמקום השלישי: Open City, טג'ו קול (Random House)
"המספר איננו רק צופה. הוא גם פילוסוף של זמננו, ונקודת מבטו כמוה כזו של אדם הבא מזמן אחר או ממקום אחר. מבטו מפרק לגורמים ומנתח כ״א מן האלמנטים המרכיבים את הכאוס שהיא-היא המציאות של החיים בעיר מודרנית, במטרופולין." 

הראויים לציון:

The Canal מאת לי רורק (Melville House Publishing
"כמו כל יצירה מודרנית-עכשווית, גם התעלה עוסק בכאן-ועכשיו: בחוסר האפשריות של הקיום האנושי בכלל ובחיי היום יום המייגעים בפרט.. אך יותר מכל עוסק הרומן התעלה בשעמום, כאחד הסממנים והמחוללים הגדולים ביותר של המודרנה."

היער של קלרה מאת ג'ני ארפנבק (כתר) 
"כתיבתה הייחודית של ארפנבק ניחנת בפיוטיות מפליאה השומרת עם זאת על מבנה מוזיקלי נוקשה רווי בחזרות ובוואריאציות קלות (ממש כמו פוגה), עוברת לעברית ביעילות בזכות תרגומה הנפלא והקולח של טלי קונס."

Mygale מאת תיירי ג'ונקה (Folio) 
"רומן מתח קצר המשלב באפקטיביות שלוש עלילות העוסקות ביצרים קדומים כמו אלימות, קינאה, דחף לנקמה, בשילוב עם יצרים מודרניים יותר כמו טראנסקסואליות, ומניעים סדיסטיים.." 


דקה דומייה מאת זיגפריד לנץ (מחברות לספרות) 
"מפתה לקרוא את דקה דומייה כסיפור אהבה אסורה בין מורה בוגרת ותלמיד צעיר, רומן שדינו מיתה. אולם לנץ לא מאפשר לנו להתמסר בקלות לקריאה פשוטה שכזו.  במהותו, דקה דומייה הוא רומן חניכה הנמסר מנקודת מבטו של הנער כריסטיאן. בתוך המבט של כריסטיאן מקופלים התשוקה והאיווי לדעת, להבין, ליצור לעצמו זהות."

C מאת תום מקארתי (Knopf) 
"C איננו מסוג הרומנים המתמסרים לקוראיהם. הקריאה ברומן, ובמאה העמודים הראשונים שלו ביתר שאת, כמוה כצליחה של תעלת מים עמוקים שעה שגלים חזקים דוחפים אותך חזרה אל חוף המבטחים, אל נקודת ההתחלה. אולם משצלח את מאה העמודים הראשונים, מוצא הקורא את עצמו בלב ים, מתמסר לזרמים הסוחפים אותו עמוק ועמוק יותר אל תוך הנראטיב המהפנט של הספר."

כלבים שחורים מאת איאן מקיואן (עם-עובד) 
"כלבים שחורים הוא ניסיון  להשתחרר מרוחות העבר. זוהי כרוניקה של התאהבות ושבר, סיפור חייהם של זוג אידיאליסטים בריטים, ברנרד וג'וּן טרמיין, שנפגשו בשלהי מלחמת העולם השנייה, והתחתנו ב1946, כשברקע אירופה שבורה והרוסה מחד אך גם חדורת חלומות ותקוות לעולם חדש, מאידך."


The Loft מאת מרלן האוסהופר (Quartet Books) 
"Loft הוא רומן קצר עם עלילה פנימית עשירה. על אף שהוא די חומק מהגדרה, ניתן לסווג את הספר כרומן פסיכולוגי על גבול האקזיסטנציאליסטי."

פרסי התנחומים:

The Life and Opinions of Maf the Dog, and of His Friend Marilyn Monroe מאת אנדרו אוהגן (Houghton Mifflin Harcourt)

"ספרות טובה היא עולם בפני עצמה. היא לא זקוקה לעולם החיצוני, ל׳מציאות׳ כדי להישען עליה. היא בוראת עולם משלה, עם חוקים וכללים משלו, ובכל עמוד ועמוד היא מתחזקת את העולם הזה ונופחת בו רוח חיים. חייו ודעותיו הוא מקרה הפוך לגמרי.."


Lobster מאת גיום לקבלה (Dedalus)

"לובסטר מוגדר ע"י המו"ל הבריטי כמעשייה סוריאליסטית אנטי-אגדית. לשמות התאור האלה ניתן אף להוסיף 'נובלה דקדנטית' (מדובר, בכל זאת, בסיפור אהבתם הבלתי אפשרית של לובסטר, סרטן חסר חוליות, ואנג'לינה, אישה צעירה)."


Ravel מאת ז'אן אשנוז (New Press)
"ראוול מאת ז׳אן אשנוז נע על התפר הדק מאוד שבין ביוגרפיה וספרות יפה (fiction)."


New Finnish Grammar מאת דיאגו מאראני (Dedalus)
"דקדוק פיני חדש הוא אחד הספרים המעניינים שיצא לי לקרוא השנה. הקריאה בו דומה אמנם לתנועתה של שוברת קרח המפלסת את דרכה בינות לקרחוני השפה, אך התגלית שבהתמדה בקריאה בספר זה, כמוה כלמידת שפה חדשה, כואבת ומעשירה בה בעת.."

2 comments:

  1. מי צריך את הגרדיאן כשיש לנו את אטלס המבורך והמלצותיו...

    השבמחק
  2. אכן גל צודק.... עכשיו שאתה פה....

    אני זוכרת את הספרים האלו במדויק בזמן פרסומם... ועדיין open city מהדהד בי...

    יופי של רשימה :)

    השבמחק