הסכנה שבבחירה

How perilous is it to choose / 
Not to love the life we're shown?
Seamus Heaney, Field Work

המשורר האירי, זוכה פרס נובל, שיימוס היני, פרסם את קובץ השירים Field Work, ממנו לקוח הציטוט הנ״ל, בשנת 1979, השנה בה נולדתי.

היני, שנולד וחי רוב חייו בצפון אירלנד הקתולית, מתאר בקובץ המונה כ-27 שירים, את חוויותיו מתקופה בת ארבע שנים בה חי בכפר קטן במחוז ויקלו שבדרום אירלנד. 

עבור היני, שלימד קודם לכן ב-Queen's University שבבלספט, היתה זו תקופה של התרחקות מאירועי הסכסוך בצפון אירלנד, שנמשכו מ-1968 עד 1998, ובחלק מהשירים בקובץ ניתן ממש לשמוע את אנחת הרווחה של המשורר, שביקש למצוא בכפר הקטן בו חי עם משפחתו במשך אותה תקופה, מפלט מהאלימות שניצתה בין הבריטים והאירים, ובין האירים עצמם במהלך אותן שנים. 

על אף ש׳ברח׳ מהאירועים הפוליטיים שהציפו את צפון אירלנד באותן שנים, היני המשיך בשיריו להיות מעורב בנעשה, ורבים מהשירים ב-Field Work וכן בקובץ השירים North שראה אור ב-1975, מתמודדים עם התביעה שהיני חש מצד החברה האירית - התביעה מהמשורר הלאומי ואיש הרוח, לנקוט עמדה או ׳לבחור צד.׳ 

חירותו של הפרט לבחור לפי ראות עיניו מקורה בתביעה פנימית חזקה יותר מקול השבט, גרס היני. אולם אקט הבחירה חושף את האינדיבידואל - שמבקש להתרחק מהבחירות שנעשו עבורו ע״י החברה אליה נולד, ע״י הוריו, או מוריו - לסכנה גדולה..

ראשית, סכנת ההוקעה. שכן פעמים רבות הצופים מהצד נשפטים בחומרה גדולה יותר מזו שזוכים לה אלו שפועלים נגד. ושנית, הסכנה הטמונה בבחירה ללכת נגד הזרם, או בביקורת על ההמון.

בשורות שציטטתי לעיל מתוך השיר Badgers מתאר המשורר מפגש לילי עם גיריות בחצר ביתו. תחילה הוא סבור שזו רוחו של חייל IRA צעיר ששבה לטרוד את מנוחת החיים. ואכן, במקום להיות שמח בחלקו, ובטוח בבחירתו באורח חיים ׳רוחני׳, המשורר מוטרד מהחיזיון הלילי ומביע ספק לגבי בחירתו. בינו לבין עצמו הוא תוהה האם גורלו לא יכול היה להיות זהה לזה של החייל הצעיר שמצא את מותו בטרם-עת, אלמלא הבחירות שבחר בחייו..

עד כאן שיימוס היני. 

***

Is a man who chooses the bad perhaps in some ways better than a manwho has the good imposed upon him? 

לפני חודשיים-שלושה נתקלתי ממש במקרה, באחת מחנויות הספרים הרבות בברלין, בספרו של אנתוני ברג׳ס התפוז המכני שראה אור במהדורה מחודשת של הוצאת פינגווין.

לאחר התלבטות קלה, שבתי לחנות הספרים כעבור שבוע ורכשתי את הספר, ואף קראתי אותו בשקיקה אח״כ.

ספרו של ברג׳ס ראה אור בשנת 1962 באנגלית. תשע שנים אח״כ יצאה הגרסה הקולנועית לאקרנים, בבימויו של סטנלי קובריק. הרומן, שמציב במרכזו את נושא הבחירה החופשית, ביקש לאתגר בה-בעת דוגמות דתיות וחברתיות. 

בעולם בו אין אל, עולם שנראה נטול פשר, האדם חופשי לעשות בחירות שנראות טובות בעיניו, ללא מבטו המפקח של ׳אח גדול׳ או יישות טרנצנדטאלית אחרת. 

כזכור לכל מי שצפה בסרט, אלכס הצעיר נכלא בבית-הכלא אחרי ששוד שהוא מבצע מוביל למותה של אישה זקנה. לאחר מאסר קצר הוא נבחר להשתתף בניסוי בעל אופי אנטי-תיאולוגי כמעט: היכולת לבחור ברע, במעשי אלימות ובחיי פשע, נלקחת ממנו ומתוך ברירת מחדל הוא נאלץ לבחור בטוב.

אדם ללא יכולת בחירה, גורס ברג׳ס, איננו עוד אדם.

כשניטלת מאיתנו היכולת לבחור, בטוב או ברע, ניטלת מאיתנו גם אנושיותנו. אנו הופכים לכלים ריקים:

If he can only perform good or only perform evil, then he is a clockwork orange—meaning that he has the appearance of an organism lovely with colour and juice but is in fact only a clockwork toy to be wound up by God or the Devil

במידה רבה יש בטיעונים המרכזיים שבספרו של ברג׳ס ביקורת כנגד משטרים טוטליטריים, שמבקשים להגביל את מגוון הדעות השונות הקיימות בכל חברה ולהנכיח שיח אחד מרכזי שלא ניתן לערער עליו.

אך ניתן גם לזהות בטיעוניו ביקורת ברורה כלפי כל השקפת עולם מוסרנית שמנסה לייצר חיץ בין טוב ורע, כאשר האני המדבר הוא תמיד טוב והאחר - רע.

It is as inhuman to be totally good as it is to be totally evil

הקיום קודם למהות, גרס הפילוסוף הצרפתי ז׳אן פול סארטר בספרו האקזיסטנציאליזם הוא הומניזם בשנת 1946, וברג׳ס המשיך בתפוז המכני את קו המחשבה הזה, ושם בפי המספר הצעה למוסר חדש:

Does God want goodness or the choice of goodness? Is a man who chooses to be bad perhaps in some way better than a man who has the good imposed upon him?

***

לימים, ברג׳ס התכחש לחשיבותו של הספר, בעיקר מפני שהרגיש שכוונתנו לא הובנה, ושהסרט עיוות את המסר שביקש להעביר בספרו:

The book I am best known for, or only known for, is a novel I am prepared to repudiate: written a quarter of a century ago, a jeu d'esprit knocked off for money in three weeks, it became known as the raw material for a film which seemed to glorify sex and violence. The film made it easy for readers of the book to misunderstand what it was about, and the misunderstanding will pursue me until I die. I should not have written the book because of this danger of misinterpretation

אך נושא זה - הסכנה שטמונה בפירוש לא נכון או עיוות של כוונות המשורר - הוא כבר עניין שיש להתעמק בו בפוסט אחר.