יום שישי, 10 בספטמבר 2010

(עוד) עשרה סרטים שראיתי לפני גיל עשר



Planete Sauvage (צרפת, 1973), ללא ספק אחד מסרטי המדע הבדיוני (מאז ומעולם, לא אחד הז'אנרים האהובים עליי) הראשונים שראיתי. ובכל זאת, סרט שמשאיר אחריו זיכרון מהדהד, או צלקת..
Babette's Feast (דנמרק, 1987) ההכנות האינסופיות, הארוחה הארוכה. סרט דני קום-איל-פו.

Scar Face (ארה"ב, 1983) אל פצ'ינו באחד התפקידים היותר מתלהמים שלו, ולאו דווקא בין הטובים. אבל בשביל הציצים של מישל פייפר, האלימות והדם, היה שווה להישאר ער עד מאוחר..)

Blade Runner (ארה"ב, 1982) לא ממש סרט שאפשר 'להבין' לפני גיל עשר, ובכל זאת.. סרט מרהיב).

Allegro non troppo (איטליה, 1977).האלטרנטיבה האינטיליגנטית, הפחות מתיילדת לפנטזיה של דיסני. מעט אנשים מכירים את הסרט הנפלא הזה. וחבל!
הוא יכול 'לשנות את העולם', כפי שאמא שלי משוכנעת..

Bagdad Cafe(ארה"ב 1990) סרט נוסף שלא ממש 'מתמסר' בגיל עשר, או לפני, אך האווירה והמוזיקה מספיקים.. אוי האייטיז)

Diva (צרפת, 1981) הוכחה ניתחת לכך שגם סרט בינוני יכול להמשיך ולהדהד בזיכרון, עשרים שנה אחרי שנעשה, בזכות פסקול מהפנט (הפסנתר של ולדימיר קוזמה והאריות של זמרת הסופרנו, וילהלמה פרננדז)



Manon des Sources ו Jean De Florette (צרפת, 1986) איזו רשימת שחקנים מופלאה (חלקם בראשית דרכם): דניאל אוטיי, ז'ראר דפרדייה, איב מונטאן, עמנואל ביאר.. שאמשיך??



מדובר בסוג של אופרת-סבון / אופרה של המאה התשע-עשרה: תככים, אהבה, רמאות, בגידה, סכלות.. כל תחלואי האדם פה, ובגיל עשר (או פחות) זה אף הרבה יותר מרתק.. עושה לי חשק לצפות בהם שוב.
"מצחצחי הנעליים" ו"גונבי האופניים"(איטליה, 1946 ו1948, באיטלקית זה נשמע כ"כ הרבה יותר טוב.. Ladri di biciclette וSciuscià). מה שהתגלה מאוחר יותר כpost-war ניאו-ריאליזם איטלקי (רומא עיר פרזות של רוברטו פזוליני. (בניגוד לתיאטרליות המאוחרת יותר של פליני).

שני סרטים מרגשים, שבדיעבד קצת קשה לי להפריד בין עלילותיהם. שניהם עוסקים באי-האפשרות של לצאת ממעגל העוני, ההשפלה והפשע הבלתי נמנע. מקדימי דרכו של קן לואץ' בוודאי..


זהו-זה! עוד עשרה סרטים שעיצבו את חיי הקולנוע שלי..

(את הפוסט הראשון בנושא ניתן למצוא פה).

מה הם עשרת סרטי הקולנוע שראיתם בילדותכם ושלא עוזבים אתכם מאז??

7 תגובות:

  1. אתה כל כך צעיר!!
    את החגיגה של באבט ראינו במהלך אחת הדיאטות שאמא שלי השליטה על הבית וכרסמנו פתית בתוגה.
    ז'אן דה פלורט ומנון - הו כן.
    ואני התמכרתי קשות למחזמר עם איב מונטאן וברברה סטרייסנד שנקרא on a clear day you can see forever
    ולסרט עם מרצ'לו מסטרויאני ונסטסיה קינסקי שנקרא cosi come sei
    וסרט הנעורים הזבלי אך מעצב הכמיהות la boum...
    יודע מה, יקירי? אאלץ לכתוב לך פוסט תשובה! :)

    השבמחק
  2. מי שגדל על ערוץ 1 בשנות ה-80 ודאי זוכר את מועדון הסרט בימי שלישי בין 14-16, שעת השלאף שטונדה...שהוקדשה לסרטים קלאסיים בשחור לבן, בין היתר חמים וטעים, ארוחת בוקר בטיפאני ועוד רבים וטובים...
    היו ימים...

    השבמחק
  3. וואו, מועדון הסרט הטוב.
    הזכרת לי נשכחות, אשתי יקרה.
    ראינו שם הרבה סרטים בצבע דהוי או בשחור לבן :)

    השבמחק
  4. אוי, גם ארוחת בוקר בטיפניז אהבתי הכי בעולם.
    איך שכחתי!
    וחמים וטעים הוא באמת גדול...

    השבמחק
  5. אטלס יקר,
    כל זה לפני גיל 10?
    בכל אופן זו, בכלל הרשימה שלי. את אלגרו נון טרופו
    ראיתי כמה וכמה פעמים, טוב יודע אתה שאני רצת פרסברטיבי. ובבט וגנבי האופניים וקפה בגדד שראיתי בניו יורק , אבל מצטער הייתי יותר מבן 10, סביב הגיל הזה אולי הסרט הכי מדובר שלא ראיתי היה גרון עמוק..............

    השבמחק
  6. את גרון עמוק לא ראיתי עדיין..
    אבל אני עובד עכשיו על פוסט המשך.. עוד עשרה סרטים שראיתי לפני גיל עשר, מלקט אותם בקפידה..

    השבמחק