(עוד) שנה בספרים

זה אמור היה להיות פוסט סיכום השנה שלי. הייתי אמור להביא פה דברי סיכום על קריאה של שנה, ולהזכיר את כל הספרים החדשים שגיליתי השנה, אלו שסחפו אותי, אלו ששיעממו אותי, אלו שקניתי וכלל לא פתחתי (רבים מספור) חלקם בשל עצלות, חלקם סתם מפני ש'זמנם עוד לא הגיע'. אך אז הגיע ז'ורז' פרק, ועשה אצלי סדר חדש. 

פרק איתי כבר מעל לעשור. התוודעתי לראשונה לכתביו ולאישיותו אי שם ב1997, כשראה אור כתב העת הראשון של המעורר במתכונתו ה'חדשה', והוא בא לעזרי מאז פעמים רבות (הגיליון הראשון של המעורר הוקדש כולו כרובו לסופר הצרפתי האהוב. לימים ראו אור עוד כמה גליונות עד שנדם לגמרי קולו של כתב העת הנפלא הזה.)

בחזרה לסיכום השנה: סופשנה היא תקופה מתבקשת לסיכומים, ומכיוון שאטלס לא ממש אוהב מצעדים (ובמקום הראשון..) נניח לזה ונפנה לחשבון נפש קטן, בכל זאת קנינו וקראנו הרבה ספרים השנה.

שנה היא תקופה כה ארוכה.


גם השנה רכשתי עשרות ספרים וקראתי כמה וכמה. אמנם, עדיין לא הגעתי לקצב של בלוגרים אהובים כמו John Self (שם בדוי. זהו שמו של גיבור הרומן "כסף" מאת מרטין איימיס) שקורא (או לפחות כך הוא מתיימר) ומדווח על ספר חדש כל שבוע, מה שמתסכם בקלות ל52 ספרים בשנה. כמות יפה לכל הדעות. אם כי לא הכמות חשובה, אלא האיכות. אך אין מה לדאוג גם בתחום זה. בארצנו הקטנה רואים אור מידי שבוע עשרות ספרים חדשים, ואם תוסיפו על זה את השלל המגיע מחו"ל בשלל שפות (בהנחה שאתם קוראים באחת מהן) הרי שיש לפניכם היצע ספרים חדשים גדול מנשוא).


אם אקדיש לכך שעה-שעתיים (טוב נו, אולי יום-יומיים), בטח אצליח להתחקות אחר כל הכותרים שקניתי השנה (או לפחות אחר רובם). למעשה, אילולא קניתי את רוב (טוב נו את כל) הספרים שאני קורא (או לא קורא, פשוט מניח על המדף ושוכח), וודאי הייתי שוכח כמה וכמה מהם, זנוחים לאנחות..


מה שמחזיר אותי לז'ורז' פרק, אמן התיעוד ושחזור האירועים מזיכרון.


הנה החלטה לשנה החדשה: כדי להגיע לסוף השנה האזרחית הבאה יותר 'מוכן' ומאורגן, אולי כדאי שאתחיל לנהל 'יומן ספרים' בו אתעד כל ספר וספר שאקנה א-לה-ז'ורז' פרק (קניתי ספר כלשהו של פרק השנה?? כתבתי על סיפורים מאליס איילנד שלו ושל רוברט בובר בשנה שעברה, אבל קראתי אותו לפני שנתיים-שלוש..) 

השבוע, רגע לפני שהשנה נאטמת לה, השאלתי מן הספריה הציבורית (המדייטק של חולון, שבחים לראש העיר מוטי ששון, במיטב הלוקאליות) עותק של ספרו של פרק, קובץ ה'פרגמנטים' Penser / Classer שראה אור לאחר מותו של פרק (המתרגם האנגלי דייויד בלוס, שכתבתי עליו השנה בהקשר אחר, תרגם את שם הספר לאנגלית כך: "Thoughts of Sorts", אני החלטתי: לחשוב / לסווג, אבל זה בהחלט לא תרגום מספק..)


להתמסר למחשבות של פרק, שפעמים רבות עוסקות בזוטות ולעיתים בדברים ברומו של עולם, זה תמיד תענוג. אם ייפול בידיכם עותק של הספר, קיפצו הישר אל הפרק הרביעי, הערות קצרות על אמנות ואופן סידור הספרים (Notes brèves sur L'art et la maniere de ranger ses livres) והתעמקו קמעה באמנות החזקת הספריה, לדידו של ז'ורז' פרק.


פרק מתאר שם תחילה סיפור משעשע על ידיד שהחליט, מסיבות שתהיינה ברורות לביבליופילים, להגביל את כמות הספרים בספרייה שלו ל361 כותרים. כמות יפה ומכובדת, אלא שמשלא הצליח לעמוד באילוץ הזה (האוליפייאנים ידועים כחובבי אילוצים..) החליט החבר להצטמצם לכדי 361 סופרים. משלא עמד גם בניסיון הזה (ישנם ספרים שלהם יותר מכותב אחד, כמו התנ"ך למשל, וספרות הטרובאדורים הימי-ביניימיים..) החליט לעבור לשיטת 361 'נושאים', מה שלא ממש העיק על ספרייתו ואיפשר לה לגדול עם השנים לכדי כמה אלפי עותקים, ושלום על ישראל..


אח"כ מתפנה פרק לניסיון לשים 'סדר' בספריה שלו ומציע כמה שיטות סידור: לפי גודל, לפי צבע, לפי שמות הסופרים, לפי שמות הספרים, לפי שפות, אינספור שיטות..


ומהו מוסר ההשכל מן הסיפור הנ"ל? איך אכין טוב יותר את ספרייתי לשנה הבאה (בבחינת, נהג-הכן רכבך לחורף!)? אולי אנסה לסדר את ספריית הספרים שלי לפי ספרים שקניתי ולא קראתי לעומת ספרים שכן קראתי.


אמנם, החלק האחרון יהיה דליל במיוחד (כבר התוודיתי על קושיי לסיים ספרים, או שמא על קושיים של ספרים לקנות את תשומת ליבי עד לסוף עלילתם, במקום אחר).

אך גם הסידור הנ"ל נדמה לי מעט בעייתי.. מה עם הספרים שקראתי רק עד כדי מחציתם? מה עם אלו שהנחתי אחרי כמה עשרות ספרים? האם הם זוכים ל'חנינה' ומקבלים מקום של כבוד לצד אלו שנקראובמלואם? או שמא אין הנחות, ויש להציבם ליד אלו שלא נפתחו כלל?

שאלות רבות לקראת סוף השנה האזרחית. מזל שיום כיפור חלף לו זה מכבר. אין שום צורך להתנצל. לא בפני אלו ולא בפני אלו.