יום רביעי, 16 בפברואר 2011

לצפות בצלילים, להאזין לתמונות


בסוף שנות העשרה שלי 'האזנתי' הרבה למוזיקה קלאסית מודרנית (הרי לכם אוקסימורון). 

שמותיהם של מלחינים שהיו פעילים בעיקר במחצית השניה של המאה העשרים כמו לואיג'י נונו, מאוריציו קאגל, אוליבייה מסייאן, פייר בולז, קרלהיינץ שטוקהאוזן, אלפרד שניטקה ועוד כהנה וכהנה היו שגורים על שפתי אז ברמה יומיומית (הנה, הם עדיין זכורים לי, למרות ששנים לא האזנתי ליצירותיהם.) יש משהו מעניין בערך המוסף ששמו של האמן יכול להוסיף ליצירתו (במיוחד כשנלווית לשם איזושהי 'אקזוטיות', זרות שמולידה בהכרח גם משיכה). 

חלק מן היצירות הללו (אקזוטיקה של קאגל, רביעיית ההליקופטר של שטוקהאוזן, הציפורים של מסייאן
ורכבות שונות של סטיב רייך,) עדיין זכורות לי.






מה שאהבתי במיוחד ביצירות הללו, מה שנותר לי מהן עד היום, זה כמובן השימוש השונה בכלי הנגינה, המקצב הבלתי מתפשר (ובבחינה זו, רוב היצירה של פיליפ גלאס היא חזרה מדהימה על הפוגות של באך, לטעמי), אך יותר מכל, גם השימוש בשקט, בהפוגה.

היצירות הללו מאתגרות את חוש השמיעה שלנו וגורמות לנו להאזין מחדש לסביבתנו. כך, כמה דקות אחרי שיצירה של נונו או קאגל הסתיימה, כל רחש מסביב לובש משמעות חדשה, מקצב אחר, כשם שכאשר משוטטים בתערוכה של אמנות עכשווית בגלריה או במוזיאון, גם מתף הכיבוי או שלט היציאה הופכים לאובייקטים טעוני משמעות, עד כדי כך נעשות העיניים רגישות לסביבה הטבעית.

***

רמזתי פה על הערך האסטתי של 'העטיפה' שעוטפת את היצירה. שם המלחין, לדוגמא..

אך גם לתווי מוזיקה (כמו לכל דבר אחר בעולמנו, אולי,) יש ערך אסטתי בפני עצמו, ללא כל קשר ליצירה שהם 'דוברים' או אולי 'מדבבים'.


הקשר בין מוזיקה ואמנות, (כלומר בין צליל ויצירה ויזואלית,) הוצג אצל כמה אמנים לאורך המאה העשרים, למשל אצל פאול קלי, ואסילי קנדינסקי, מרסל דושאן וג'ון קייג'.
 


שני המדיומים הינם אקספרסיביים ומעוררים שאלות בעלות חשיבות אסתטית: איך נראה קול? איך צובעים/מציירים צליל?
 

דפי התווים של קרלהיינץ שטוקהאוזן הם דוגמא יפה לקשר בין צליל וצבע.
 

הנה כמה יצירות שלו:






לסיום, הנה הצצה ליומנים של אוסי קלארק, מעצב האופנה הבריטי. גם סוג של שירה..

13 תגובות:

  1. אחלה פוסט. יפה ומעניין.

    השבמחק
  2. אכן מענין ביותר,למרות שמוזיקה קלאסית מודרנית היא לא כוס התה שלי.
    היה מרהיב ומרתק לצפות ברישום התווים של שטוקהאוזן !

    השבמחק
  3. האנינות המתפתחת עקב הגברת תשומת הלב לצלילים או דימויים, זו באמת תכונה הראויה להערצה מבחינתי
    יש בה מחוייבות לדבר. העמקה
    דפי התווים הם עוצרי נשימה
    עושה קרחת למענך

    השבמחק
  4. תודה, דני ועידית.
    מסכים איתך, עידית, המוזיקה המודרנית באמת קשה לשמיעה, אך יש הרבה פנינים ששוות את המאמץ.

    תודה גם לגל על התגובה. יותר מאנינות אני מתכוון לרגישות שמתפתחת בעקבות צפייה או האזנה. ועל תעשה קרחת! מהיום אמור, 'עשה מעשה ג'סטין ביבר'! ועל תגיד לי "מי?"

    השבמחק
  5. אהבתי את רעיון המסילה כקלידים.פחות מתחברת לצלילים חדים...היצירתיות שביצירת התווים מבריק!
    משקף את חדות הצלילים באופן מדהים. ממש כמו מסמך קרדיולוגי!מרשים!

    השבמחק
  6. פוסט יפהפה!

    גם ויזואלית וגם רעיונית.

    יש גם טקסטים שמאופיינים במקצבים מוסיקליים, למשל:
    מיכאל קולהאוס של פון קלייסט, או יצירה של תומאס מאן, איני זוכרת איזו, שזה מה שאומרים עליה, אבל אישית לא חוויתי.

    השבמחק
  7. יופי של פוסט ויופי של ציורים (?), איורים (?). היה מעניין אותי לשמוע את המוסיקה שקשורה לתוים איתם איירת / ציירת. אולי תעשה קישורים אליהם (ולא רק אל המידע על המלחין)?
    בהצלחה
    נפלא

    השבמחק
  8. תודה, אלה. לא קראתי את מיכאל קולהאוס של פון קלייסט (למרות שזכור לי שקניתי את הספר כשהתרגום ראה אור בעברית, מתישהו בתחילת שנות ה2000.. מעניין לאן הוא נעלם) וגם לא את דר פאוסטוס של תומאס מאן, כך שגם אני לא חוויתי..

    תודה גם לגיל. למעשה יש למעלה לינקים לכמה יצירות מלבד לאכבות שונות של סטיב רייך: אקזוטיקה של קאגל, רביעיית ההליקופטר של שטוקהאוזן, והציפורים של מסייאן.

    השבמחק
  9. מאמר נהדר. מאוד נהניתי. בזמנו שמעתי הרצאה של צבי אבני גם בעניין יחסים בין מוזיקה לציור וכמובן קנדינסקי היה נוכח...
    אני מוצאת ברישום ובקלירפיה מוזיקליות. לתערוכת היחיד הראשונה שלי קראתי "קולות אילמים" שכן הרגשתי שלמצוייר יש קול וצליל שנשמע רק מבפנים.
    היצירה המוזיקלית המצורפת, מרתקת.
    דפי התווים מקסימים!
    תודה!

    השבמחק
  10. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק
  11. תודה לך, לוסי.
    יש לך ציורים יפיפיים.
    שנעשה החלפת קישורים?

    השבמחק
  12. רישום מוזיקלי מרהיב. על הרבה עבודות טיפוגרפיות אומרים שהן מוזיקליות (כרזות הבאוהאוס). ויש גם דוממים בעלי איכויות טיפוגרפיות, מסילות רכבת, או אופניים, אבל עכשיו אולי אפשר להגיד גם על יצירה מוזיקלית (מה ששומעים, לא התווים) שהיא בעלת איכויות טיפוגרפיות? צלילים טיפוגרפים

    השבמחק