יום שני, 11 במאי 2009

All Apologies

למערב אובססיה בלתי מוסברת עם החרטה.

שש שנים אחרי שהוא התפוצץ למיליון חתיכות קטנות, ג'יימס פריי כבר לא מתנצל בפני כולם.

היוצרות התהפכו וכולם מתחילים להתנצל בפניו:

ראשונה בתור, אופרה ווינפרי, ה
קוסמת מארץ עוץ, או המכשפה מהמערב, שבמחי יד הורסת ובונה קריירות ספרותיות ואחרות. עכשיו, כאמור, היא מתקשרת להתנצל, או לפחות מבקשת מהמזכירה שלה לעשות את זה בשמה.

מאהוד ברק (ברח) שהתנצל בפני יוצאי עדות המזרח עוד ב97 (ולאחרונה גם על הפגיעה במתחם אונר"א בעזה, בזמן מבצע "עופרת יצוקה"), דרך קלינטון שהתנצל על הפרשייה המינית המצערת ההיא (I did not have sexual relations with that woman!) ועד לטום קרוז שהתנצל על הסצנה ההיא שעשה אצל אופרה - נדמה שכולם עסוקים כל הזמן בלהתנצל.

עוד לפני העידן האינטרנטי, ענקיות כרטיסי ברכה כמו וולמארט שיכללו ומיסדו את עולמה המוגבל של ההתנצלות.

נדמה שעידן התקשורת המתקדם בו אנו חיים הביא את התופעה לשיאים חדשים (כבר לא צריך לצעוד כל הדרך אל סניף ה7-Eleven המקומי, לעמוד דקות ארוכות מול מעמד כרטיסי הברכה, לחזור הביתה ולחשוב שעות מה כדאי לכתוב... היום אפשר לעלות אונליין, לשלוח הודעה פומבית [דרך הפייסבוק, הטוויטר, המ-שמו] ולזכות בגאולה מיידית (Instant Karma מישהו?)

ברוח זו, הבלוג שלפניכם מבקש לנצל את ההזדמנות הזו, ולהתנצל, על הזמן שביליתם מולו, על הרגשות המעורבים שהוא עלול להעלות בלבבכם, על הכול מהכול...


ולסיום ציטוט, אופטימי דווקא:

I regard apologizing as the most magical, healing, restorative gesture human beings can make
Marshall Goldsmith

אין תגובות:

פרסום תגובה